בג"צ 4204/91

תקציר

מדובר בשני מבנים במורשת בנימין (גבעת זאב) שביהודה ושומרון, שנבנו ללא ההיתרים הנדרשים. דני מקמילן, הקבלן, הורשע בהפרת סעיף 34 לחוק תכנון ערים, כפרים ומבנים משנת 1966, חוק ירדני, והורה להרוס חלקים מהמבנים. בעלי המבנים, בני משפחת מקמילן, עתרו בנפרד נגד אזהרה המחייבת פעולות דומות. בג"ץ פסק לטובת העתירות, ביטל את הרשעתו של מקמילן וביטל את האזהרה שניתנה לבעלים. בית המשפט מצא כי סעיף 34 לחוק תכנון ערים רק מתווה איסור על פעולות מסוימות ללא היתר, מבלי לבסס אחריות פלילית. האחריות הפלילית מחייבת עמידה בתנאים נוספים, לרבות מתן אזהרה והפרתה. מאחר שמקמילן זוכה מאי-ציות לאזהרה, הרשעתו הפלילית לפי סעיף 34 אינה תקפה. יתר על כן, לא ניתן להטיל על הבעלים את האחריות לאזהרה מכיוון שלא הוכח שהם קיבלו אותה. פסק הדין בבג"ץ 4379/91, שעניינו הרשעתו של דני מקמילן, מבוטל אפוא, והאזהרה שניתנה לבעלים בבג"ץ 4204/91 מבוטלת. בשני המקרים חויבו המשיבים לשלם את הוצאות העותרים, כאשר כל צד קיבל 5,000 ₪. השופט א' ברק נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים ש' נתניהו ומ' חשין.