ע"א 47955-01-11

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית משפט השלום באשדוד למחוק תביעה של אולג קילמן ז"ל נגד טרנס טכנולוגיות (1994) בע"מ וישראל רונן (המשיבים) בשל מחדלים פרוצדורליים חוזרים ונשנים של המערערת וחוסר מעש. התביעה, שהוגשה בשנת 2005, ביקשה פיצוי בגין נזקים בריאותיים שנגרמו לכאורה כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים במהלך העסקתה של המערערת בחברת טרנס טכנאי טכנולוגיות. לאחר מותו של אולג בשנת 2008, המשיך עיזבונו בהליכים אך לא ציית למספר הוראות בית המשפט, מה שהוביל לדחיית התביעה. בית המשפט החזיר את התביעה על כנו אך קבע מועד אחרון להגשת בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. עם זאת, גם המערערת לא קיימה הוראה זו, מה שהוביל את בית משפט קמא להורות על מחיקת התביעה נגד המשיבים. בערעור נטען כי הסנקציה קשה מדי וכי המשיבים ביצעו גם הפרות פרוצדורליות. בית המשפט, בפסק דין שנכתב על ידי המשנה לנשיאה שרה דברת והוסכם על ידי השופטים ר' ברקאי וא' ואגו, דחה את הערעור. בפסק הדין מודגש כי התנהלות המערערת לאורך כל ההליך, שהתאפיינה בעיכובים חוזרים ונשנים ובהתעלמות מהחלטות בית המשפט, פגעה בדיון המהותי בתיק. העיקרון הכללי של הכרעה בסכסוכים לגופו של עניין אינו מוחלט, ועל בית המשפט מוטלת החובה להגן על האינטרסים של שני הצדדים ועל זכות הציבור לעשיית צדק במועד. הפרותיו הפרוצדורליות של המערערת, לרבות אי תיקון התביעה לאחר מותו של אולג והתעלמות מהוראות בית המשפט, מצדיקות את הסנקציה של דחיית התביעה כנגד המשיבים. יתר על כן, טענת המערערת כי המשיבים נהנו מהפרות פרוצדורליות משלהם אינה מבוססת, ובית המשפט אינו יכול לאפשר מצב בו מתעלמים מהחלטותיו. באשר לאי תגובתו של המשיב ישראל רונן לערעור, מבהיר בית המשפט כי נוכחותו אינה חובה, והיעדרותו אינה מובילה אוטומטית לקבלת הערעור. דחיית הערעור נגד רונן נובעת גם מהתנהלות המערערת. לבסוף, בית המשפט מורה למערערת לשלם את הוצאות המשפט של רונן.