ע"ע 591/06

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על יסוד קביעת בית הדין האזורי כי המערער, שפוטר מתפקידו כמוביל פרויקט, לא הצליח להוכיח כי פיטוריו נבעו מטענות שהעלה נגד יזם הפרויקט. בית הדין האזורי מצא כי הפיטורים נעשו בתום לב, בשל חוסר שביעות רצונם של הממונים על המערער מתפקודו. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעה זו, שכן המערערת לא הציגה כל ראיה משכנעת לכך. כמו כן, אישר בית המשפט את החלטת בית הדין האזורי לפיה המערער לא היה זכאי לקבל מניות בחברת ננאד, שכן לא היה עובד בעת הקמת החברה. עוד טענה המערערת כי בית הדין התעלם ממסמך מהותי הנוגע להקצאת המניות, אך ערכאת הערעור מצאה כי אין במסמך זה כדי להצדיק התערבות בהחלטת בית הדין האזורי. לבסוף פסק בית המשפט על הפיצוי בגין עוגמת הנפש, וקבע כי הוא סביר ולא ישונה, מה גם שהחברה לא ערערה על החלטה זו. בסופו של דבר, הערעור נדחה, וכל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.