ת"א 41263-07-20

תקציר

התיק נסוב סביב מגרש כדורגל סינטטי שנבנה בסמיכות למגורי התובעים בהתנחלות פסוטה וגורם להם מטרדים מסוגים שונים. התובעים, תושבי המקום, טענו כי השדה יוצר מטרד בלתי נסבל, וביקשו מבית המשפט למנוע את השימוש בו או להגביל מאוד את שעות פעילותו. כמו כן, הם ביקשו סעד בנוגע לקו ניקוז שהועבר לכאורה בשטחם הפרטי ללא הסכמתם. הנתבעת, המועצה המקומית, טענה כי המגרש נבנה כדין ושירת את האינטרס הציבורי, וכי טענות התובעים מוגזמות. לאחר שמיעת הראיות, פסק בית המשפט לטובת התובעים, תוך הכרה במטרד המהותי שנגרם עקב קרבתו של מגרש הכדורגל לבתי מגורים. השופטת ציינה כי מיקומו של המגרש בלב אזור מגורים, בשילוב השימוש התכוף והנרחב בו, הביאו להפרעה בלתי סבירה להנאתם של התובעים מנכסיהם. הרעש, האלימות המילולית והאלימות הפיזית מהמגרש נמצאו מעבר לגבול הנסבל, במיוחד בהתחשב בקרבתו של המגרש לחלק מהבתים. כסעד, הורה בית המשפט להגביל את שעות הפעילות של מגרש הכדורגל, ולאפשר פעילות רק בין השעות 16:00-19:00 בימי חול, ובין השעות 18:00-21:00 בימי שלישי וחמישי. כמו כן חויבה המועצה לשלם לתובעים פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש והוצאות משפט. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת התובעים בעניין קו הניקוז, וקיבל את טענת המועצה כי הוא הותקן בהסכמת התובעים. המועצה הונחה לוודא כי התאורה מותאמת כראוי על מנת למזער כל מטרד נוסף לתובעים. החלטה זו נועדה לאזן בין זכותם של התובעים להנאה סבירה מרכושם לבין צרכי הציבור במגרש הכדורגל, תוך הדגשת הצורך בבחינה מדוקדקת של פוטנציאל הפגיעה בתושבים בעת הקמת מתקנים כאלה באזורי מגורים.