עפ"ת 20490-03-14

תקציר

השופט, ארנון דראל, בחן ביסודיות את הטיעונים שהציגו הצדדים בדיון בערעור. השאלה העובדתית סביב הרמזור עוררה ספקות לטובת הנאשם, והובילה למסקנה כי האור לא היה ירוק עבור המתלונן. זה משנה את הנחת היסוד שעליה התבסס המשפט המקורי. עם זאת, השופט אינו מוצא סיבה לזכות את המשיב מאשמת התעלמות מרמזור אדום, שכן מעשיו היו רשלניים ולא בטיחותיים, ותקנה 94(ב) מתירה לרכבי ביטחון לעבור באור אדום רק אם הם מאטים במידה הנדרשת על פי הבטיחות. לפיכך, הערעור על פסק הדין נדחה. בפנייה לערעור על גזר הדין בוחן השופט את תחום הענישה, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו ובמדיניות הענישה. מסקנתם היא כי מדיניות זו אינה תומכת במאסר שדרש המערער. גם נסיבות העבירה נבחנות ונמצאות כתומכות בקביעתו של מתחם בית משפט קמא, אם כי עם תיקונים מסוימים בשל שינוי הנסיבות העובדתיות. התנהגותו החיובית של המשיב והיעדר עברו הפלילי נלקחים בחשבון. כתוצאה מכך, השופט מחליט להפחית את תקופת הפסילה לשמונה חודשים לאחר התקופה שנקבעה, בליווי קנס משמעותי. הערעור שהגישה התביעה נדחה, וערעורו של המשיב מתקבל בחלקו, ועונשו מופחת.