עע"מ 7336/10

תקציר

הערעור בפני בית המשפט נסוב סביב ייעודן של חלקות 26 ו-28, והאם יש לכלול אותן "מעל הקו" או "מתחת לקו" בטבלת האיזון וההקצאה של תכנית חדשה. המערערים טענו כי החלקות יועדו לדרכים לפני התכנית החדשה, ומכאן שהחרגתן מהטבלה שמעל הקו אינה ראויה. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי החלקות מיועדות לחקלאות, ולכן הכללתן מתחת לקו ראויה. השופטת נאור קבעה כי על פי התכנית הקיימת, החלקות יועדו לחקלאות ואף לא עמדו בדרישות הקרקע המיועדת לקרקע. המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהמגרשים מיועדים לדרכים, ועל כן התכנית החדשה שינתה כראוי את ייעוד הקרקעות מחקלאות לכבישים, דבר שאמור לבוא לידי ביטוי בטבלה שמעל הקו. יתר על כן, הרישום ההיסטורי של החלקות בטאבו כמיועדות לדרכים לא גבר על הייעוד בתכנית הקיימת, ואף לא מילא אחר התנאים לייעוד הקרקע. מטעמים אלה, בין היתר, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין לכל אחד מהמשיבים השני והרביעי.