עש"מ 6713/96

תקציר

בפסק דין זה הואשם המשיב, מרצה בשירות המדינה, בהטרדה מינית של סטודנטית, שכללה לכאורה מגע פיזי לא רצוי והצעות מחיר. המקרה, שנבחן תחילה על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הסתיים בזיכוי מאחר שבית הדין לא מצא כי הפעולות מהוות מבחינה משפטית הטרדה מינית או התנהגות בלתי הולמת. עם זאת, בית המשפט העליון בחן את הערעור ובחן את המורכבות המשפטית והחברתית הרחבה יותר של הטרדה מינית. בית המשפט הכיר בכך שהטרדה מינית כוללת התנהגויות שונות, החל מהצעות מילוליות וכלה במגע פיזי, המתרחשות לעיתים קרובות בהקשרים של סמכות ותלות, כגון בין מורים לתלמידים. בית המשפט הדגיש כי התנהגות כזו פוגעת בכבוד האדם ועלולה לפגוע בתדמיתו הציבורית של השירות הציבורי. למרות פסק הדין של בית הדין, בית המשפט העליון מצא כי התנהגותו של המרצה, שכללה מגע פיזי חוזר ונשנה ללא הזמנה והתקדמות בלתי רצויה, עולה בבירור לכדי הטרדה מינית ואינה הולמת את תפקידו המקצועי. המבחן האובייקטיבי, בהתחשב בפרספקטיבה של אדם סביר, אישר כי ההתנהגות חרגה מהאינטראקטיביות החברתית הרגילה המצופה בהקשרים מקצועיים. בית המשפט שם דגש על הגנה מפני הטרדה מינית תוך שמירה על נורמות חברתיות מאוזנות. משכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, והרשיע את המשיב בהתנהגות שאינה הולמת לפי סעיף 17(3) לחוק המשמעת בשירות המדינה, ובכך החזיר את התיק לגזר הדין.