ת"ב 16586-12-22

תקציר

בית המשפט ביטל באופן חלקי את פסק הבוררות בהתאם לעילות הביטול הקבועות בסעיף 24(9) לחוק הבוררות, שכן חלק מתוכנו של פסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור. המקרה עסק בתופעה פסולה של "שחקנים מנודים", שמסתכמת בבריונות במקום העבודה. תופעה זו, הקיימת בעולם הכדורגל המקצועני, נועדה להוציא שחקנים מפעילות ספורטיבית כאמצעי לחץ עליהם לעזוב את המועדון לפני תום חוזה לתקופה קצובה. בית המשפט מצא כי המועדון המשיב הפר באופן יסודי את הסכם ההעסקה עם השחקן המבקש לפני שהאחרון הודיע כי לא יחזור לאימונים. אכן, המשיב הוא שיזם את אי יציאת השחקן למחנה אימונים בחו"ל והוצאתו מאימונים רגילים עם צוות הקבוצה. בנוסף, המשיב עמד מאחורי פרסומים בתקשורת לפיהם השחקן לא צפוי להמשיך לשחק עבור הקבוצה. בית הדין הדגיש את ההבחנה בין ניצול לרעה של כוח על ידי המעסיק לבין התנהלות במסגרת סמכויותיו הניהוליות. פעולותיו של המשיב לא התבססו על טעמים מקצועיים אלא היו ניסיונות מכוונים להפעלת לחץ פסול. כמו כן, קיבל בית המשפט את עמדת המבקש כי החלטתו שלא לשוב לאימוני הקבוצה נבעה מאי עמידתו של המשיב בדרישות בא כוחו ומהיעדר כוונה אמיתית לצרף אותו לקבוצה. אי השתתפות המבקש במחנה האימונים, הרחקתו מאימוני הקבוצה הרגילים וצורות אחרות של נידוי היוו הפרה יסודית של ההסכם. כך, מאחר שהמשיב הוא זה שהפר את ההסכם, הורה בית המשפט על ביטול התחייבות השחקן לשלם פיצוי בגין רכישת כרטיס השחקן שלו.