ב"ל 30254-09-21

תקציר

התובעת, גב' מ.ר., תבעה את המוסד לביטוח לאומי להכיר בבעיותיה הנפשיות כפגיעה בעבודה בעקבות התנדבותה במחלקת קורונה. הנתבעת דחתה את טענתה וטענה כי לא היה אירוע מקרי ולא היה קשר סיבתי בין עבודתה לבין נזק נפשי. בית המשפט קבע אחרת, והגיע למסקנה כי התובעת חוותה אירועים חריגים ומיוחדים בעבודה המצדיקים מינוי מומחה לבריאות הנפש שיבחן את הקשר בין אירועים אלה לבין מצבה הנפשי. אירועים אלה, שהתרחשו במשך שלושה חודשים, היו כרוכים בחשיפת התובע לחולים קשים אשר נפטרו לעיתים קרובות באופן פתאומי. הדבר הוביל להידרדרות במצבה הנפשי, ובסופו של דבר לחוסר יכולתה להמשיך לעבוד. בית המשפט קיבל את עדותה כאמינה, והדגיש את מסירותה ההרואית לטיפול בחולי קורונה. בית המשפט קבע כי התובעת הוכיחה אירועי שיא ספציפיים, דבר המצדיק מינוי מומחה רפואי שיעריך את הקשר הסיבתי בין אירועים אלה לבין מצבה הנפשי. הנתבעת נדרשה לשקול מחדש את עמדתה ולשאת בהוצאות התובע. החלטה זו מכירה בהשפעתם של אירועי עבודה חריגים על בריאותה הנפשית של התובעת וסוללת את הדרך לבחינה נוספת של תביעתה.