הפ"ב 54864-10-10

תקציר

הסכסוך בין המבקש, בני גור, לבין המשיבים, משפחת וולף, נוגע לזכויות קנייניות לבנות על גג בניין הדירות בו מתגוררים הצדדים. המבנה ממוקם ביישוב אלון שבות שבגוש עציון, והצדדים רשומים כחוכרים אצל הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון. גור, המתגורר בקומה השנייה, קיבל את הסכמת הבעלים הקודמים של דירת הקרקע, שנרכשה מאוחר יותר על ידי משפחת וולף, לבנות יחידה נוספת על הגג מעל דירתו. לאחר חילוקי דעות, הסכימו הצדדים להסדיר את העניין באמצעות בוררות בפני הרב זאב וייטמן. ביום 30.12.2009 נחתם הסכם בוררות, אשר התווה את תפקידי הבורר, לרבות מינוי משפטן ושמאי, שחוות דעתם תחייב את הצדדים. לבורר ניתן שיקול דעת בפרשנות ההסכם והוא לא היה כפוף לסדרי הדין המקובלים בבית המשפט. בחוות הדעת של המשפטן נקבע כי הן לגור והן למשפחת וולף היו זכויות בנייה משותפות על הגג וכי שוויין של זכויות אלה צריך להיקבע על ידי שמאי. השמאי העריך את התשלום שגור חייב למשפחת וולף ב-525 אלף שקל, אך הבורר פסק סכום נמוך יותר של 417 אלף שקל, שישולם באופן מיידי או ב-60 תשלומים חודשיים שווים. עוד קבע הבורר כי עד לתשלום מלוא הסכום היו למשפחת וולף זכויות במחצית דמי השכירות מדירתו החדשה של גור. בנוסף, אם גור היה נדרש לשלם תשלומים נוספים למנהל האזרחי עבור היתר הבנייה, סכום זה היה מתחלק שווה בשווה בין הצדדים. הבורר לא פסק למשיבים שכר טרחת עורכי דין. גור הגיש בקשה לבטל את פסק הבוררות, תוך ציון עילות שונות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, ובהן חריגה מסמכות, היעדר הזדמנות להציג טיעונים וראיות ועילות לביטול פסק דין סופי. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי הבורר פעל במסגרת סמכויותיו כפי שהוגדרו בהסכם הבוררות וכי לגור ניתנה הזדמנות מספקת להציג את טענותיו. בית המשפט הדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על פסקי בוררות ואת הפרשנות המחמירה של עילות הביטול. יתר על כן, בית המשפט לא מצא טעם בהתנגדותו הפרוצדורלית של גור, שכן בהסכם הבוררות צוין במפורש כי הבורר אינו כבול לסדרי הדין הרגילים. גם טענתו של גור כי הבורר ניהל תקשורת במעמד צד אחד עם הצדדים נדחתה, שכן בית המשפט נחה דעתו כי החלטות הבורר לא הושפעו משיחות אלה. לבסוף אישר בית המשפט את פסק הבוררות והורה לגור לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של משפחת וולף, והותיר את העיקול הזמני בדירתו של גור כבטוחה לתשלום. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והמזכירות הונחה לשלוח העתקים מההחלטה לבאי כוח הצדדים.