בש"פ 8488/23

תקציר

לאחר עיון בטיעונים ובחומרי החקירה, החליט בית המשפט לדחות את ערעורו של המערער, בקובעו כי קיימות די ראיות המצדיקות את מעצרו. החקירה כללה מצלמות אבטחה שתיעדו את המערער ובת זוגו עם רכבם באשדוד ולאחר מכן במודיעין, לצד עדויות של עדי ראייה שהציבו אותם בזירת הירי לפני שנטשו את הרכב. ראיות פורנזיות משמעותיות – 11 חלקיקי קליעים שנמצאו על בגדיו של המערער לעומת 5 על בגדיה של בת זוגו – הצביעו על מעורבותו בירי. תקדימים משפטיים צוטטו כדי לתמוך בכך שבשלב זה נדרשות רק ראיות לכאורה כדי לבסס אשמה. שתיקתו העקבית של המערער במהלך חקירות מרובות צוינה כבעלת משקל ראייתי, אשר ערער את הגנתו וחיזק את טענת התביעה, התומכת בהחלטה להותירו במעצר. נוכח הראיות המהותיות לכאורה, מסוכנותו של המערער ועברו הפלילי, לא היה בסיס לבטל את החלטת המעצר. לפיכך נדחה הערעור.