ס"ע 5484-09-11

תקציר

התובע, מר אלדד טאוב, כיהן כמנכ"ל ונשיא של שלוש נתבעות – חברות פרטיות העוסקות בפיתוח טכנולוגיה דנטלית מתקדמת. בעקבות חילוקי דעות עם בעלי המניות של החברה, פרש טאוב ב-2008 וחתם על הסכם פרישה המזכה אותו בהטבות מסוימות. ההסכם קבע כי טאוב ייכלל בכל תוכנית תמריצים כללית עד 2013, ברמה המקבילה להנהלה הבכירה של החברה. בשנת 2010 הציעה החברה לעובדיה תוכנית מניות חדשה, ולטאוב הוקצו 100 אלף מניות. עם זאת, הוא טען כי הוא מופלה לרעה בהשוואה לקצינים בכירים אחרים והגיש תביעה בדרישה לפיצוי כספי. הנתבעים טענו כי טאוב ויתר על זכויותיו וכי לבית המשפט אין סמכות לדון בתיק. בית המשפט דחה את שתי הטענות הללו ופירש את הסכם הפרישה כמזכה את טאוב בהשתתפות ברמה דומה לזו של ההנהלה הבכירה של החברה. בית המשפט מצא כי טאוב לא זכה לשיעור השתתפות שווה בתוכנית המניות והורה לנתבעים לשלם לו 1,237,067 דולר, צמודים למדד המחירים לצרכן ולריבית ממועד התביעה. בנוסף, פסק בית המשפט לטאוב הוצאות משפט בסך 400,000 ₪. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.