ת"א 1073/98

תקציר

התובעים, שסבלו משיתוק, האשימו את הנתבעת, מיילדת במקצועה, ברשלנות רפואית במהלך לידתם, שהביאה למצבם. הם ביססו את טענתם על חוות דעתו של פרופ' שנקר, שהעיד כי השיתוק נגרם ככל הנראה על ידי מיילדת לא מנוסה בתהליך הלידה. מנגד, המומחה מטעם הנתבעת, ד"ר גונן אוהל, טען כי מדובר בלידה רגילה ולא הייתה רשלנות רפואית. בית המשפט מצא כי גרסת התובעים לאירועים לא נתמכה בראיות כלשהן ואף הודתה כי אינה סבירה על ידי פרופ' שנקר עצמו. מנגד, גרסת הנאשם הייתה סבירה יותר ונתמכה בעדויותיהן של שתי מיילדות שסייעו בלידה. עוד קבע בית המשפט כי התובעים לא עמדו בתנאים הנדרשים להעברת נטל ההוכחה לנתבע תחת הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו". לפיכך, נדחתה טענת הרשלנות הרפואית כנגד המיילדת הנתבעת, והתובעים חויבו לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪.