ת"א 11642-08-17

תקציר

פסק דין זה סובב סביב שלוש שאלות מרכזיות הנוגעות לחוקיות הגשת כתבי בית המשפט למנהל חברה זרה בישראל. ראשית, היא מאשרת כי הגשת כתבי בית משפט למנהל תאגיד זר הנמצא בישראל היא אכן שיטת המצאה חוקית, שכן היא מבטיחה את סמכותו של בית המשפט על התאגיד ושומרת על זכותו להליך הוגן. גישה זו עולה בקנה אחד עם פרשנותה המרחיבה של תקנה 482(א), המאפשרת המצאה למי שהוסמך לנהל את עסקי התאגיד. שנית, בעניין המצאת מסמכי בית המשפט לאקסל, בנו של מנהל החברה, קבע בית המשפט כי אין מדובר בהמצאה כדין. התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שאקסל היה מנהל בכיר או התגורר עם אביו בעת הגשת התביעה, כנדרש בתקנה 481. שלישית, בית המשפט ראה בהמצאת מסמכי בית המשפט על ידי הצבתם לפתחו של המנהל כהמצאה חוקית. תצהירי השליח אישרו ניסיונות מרובים להגיש את המסמכים, והוכיחו בדיקת נאותות. בית המשפט הדגיש כי מטרת ההמצאה היא להבטיח את מודעותו של הנתבע להליך המשפטי, ובמקרה זה, ריבוי הצבתם של המסמכים בפתח הבית השיג מטרה זו. גם ניסיונותיה של הנתבעת להתחמק מההמצאה נחשבו לחוסר תום לב, והסירוב לאסוף דואר רשום חיזק עוד יותר את עמדת התובעת. משכך, הבקשה נדחתה, והנאשם חויב להגיש כתב הגנה תוך חיוב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.