ת"א 1683-10-18

תקציר

בית המשפט מצא כי בהסכם בין קבלן המשנה התובע לבין החברה הנתבעת לפרויקט נדל"ן בחריש נקבע כי כל עבודה שתבצע התובעת טעונה אישור דו-שלבי של החברה. התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שלא שילמה עבור העבודה שנעשתה והעובדים שסופקו. הנתבעת טענה כי שילמה את מלוא התמורה החוזית, וכי טענת התובעת אינה מבוססת על ההסכם. בית המשפט קבע כי הצדדים קבעו נוהל עבודה בו מנהל העבודה באתר, שייצג את החברה ואת מנהל הפרויקט, אישר את העבודה שבוצעה על ידי התובע על בסיס יומי, והדבר היווה אישור על פי ההסכם. כמו כן ניתן אישור החברה, כפי שמעידה העובדה כי הנתבעת שילמה לתובע קרוב ל-2 מיליון ₪, ולא פרסמה כל הסתייגות בכתב מהעבודות או מהסכומים הנתבעים. בית המשפט מצא כי התובע הסתמך על התנהלות הנתבע ומצגיו, והתנערותו של הנתבע היוותה חוסר תום לב. לפיכך, קבע בית המשפט כי הנתבעת הפרה את ההסכם באופן יסודי בכך שלא שילמה את מלוא התמורה החוזית. חוות הדעת של המומחה, שלא הייתה שנויה במחלוקת, קבעה את הסכום החייב לתובע, שעמד על 369,071 ₪ כולל אגרת בית משפט, הצמדה וריבית. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע שכר טרחת מומחה ושכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪.