ע"א 5511/06

תקציר

בתיק הנוגע לבעלות משותפת במקרקעין מסחריים ברחוב הרצל 138 בתל אביב, התגלעה מחלוקת בין המבקש לבין המשיב על הסכם "זכות סירוב ראשונה" למכירת מניותיהם. חילופי דברים בשנת 2002 הצביעו על כוונת המבקש למכור את חלקו, והמשיב נענה לכך. עם זאת, בהמשך חזר בו המבקש מכוונתו למכור, מה שהוביל את המשיב לבקש פסק דין הצהרתי שיאכוף את ההסכם. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק לטובת המשיבה, תוך שהוא מכיר בחליפת מכתבים כחוזה תקף ומחייב לפי חוק החוזים, וציין כי רוככו הדרישות הפורמליות בכתב ביחס לעסקאות מקרקעין. בית המשפט קבע כי ההסכם המחייב צמח מתוך התכתבויות אלה, ואינו מחייב היצמדות לסעיף 102 לחוק המקרקעין, המאפשר מנגנון חלופי להסכמה. בית המשפט פסק הוצאות גם נגד המבקש. המבקש ערער, בטענה כי דרישת הכתב לא קוימה ומחשש למכירה אפשרית לצדדים שלישיים. הוא ביקש לעכב את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שנדחה בנימוק שביצוע פסקי הדין מתנהל באופן מיידי אלא אם כן ניכרים נזקים משמעותיים או תוצאות שליליות, תנאים שאינם מתקיימים בתרחיש מסחרי זה. בית המשפט קבע כי חיובים כספיים מתעכבים בדרך כלל רק בנסיבות חריגות. משכך, נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע ושכר טרחת עורך דין נוסף מותנה בתוצאות הערעור.