עת"מ 2000/09

תקציר

הוריו של העותר רכשו חלקת אדמה בשנת 1955 ובנו בית בו מתגורר העותר עד היום. בשנת 1980 אושרה תכנית מתאר, המייעדת חלק מאדמות העותרת למבני ציבור. בשנת 1987 פורסמה הודעה ברשומות, לפיה בכוונת הוועדה להפקיע את הקרקע ללא פיצוי, שכן היא נדרשת לצורכי ציבור. הוריו של העותר נפטרו והוא ירש את הבית. בשנת 1999 הוגשה עתירה נגד עיריית רחובות בעניין הקצאת קרקעות ללא תמורה. בעקבות זאת פרסם משרד הפנים נוהל להקצאת קרקעות כאמור. בשנת 2009 ביקש העותר מהמשיבים לבטל את הפקעת הקרקע, אך ללא הועיל, מה שהוביל אותו להגיש את העתירה הנוכחית. העותר טען כי 22 שנות חוסר המעש העידו על היעדר צורך ציבורי בהפקעה וביקש מבית המשפט להורות למשיבים לבטל את ההפקעה ולהשיב את הקרקע או לחילופין לפסוק לו פיצויים. המשיבים טענו כי החלטה שהתקבלה לאחרונה להקצות את הקרקע לבניית בית אקים מוכיחה קיומו של צורך ציבורי וכי יש לדחות את העתירה בשל הימנעותה של העותרת ממיצוי הליכים. בית המשפט קבע, כי אף שחוסר פעילותם של המשיבים במשך 22 שנה העלה ספקות לגבי נחיצות ההפקעה, הרי שההקצאה האחרונה הצביעה על הצורך האמיתי של המשיבים בקרקע. נמצא כי העותרת לא הצליחה להוכיח כי נזקי ההפקעה עולים על האינטרס הציבורי בהחזקתה, במיוחד נוכח חשיבותו של פרויקט בית אקים. לפיכך, הסעד הדרסטי של ביטול ההפקעה לא היה ראוי בנסיבות אלה. זאת ועוד, בית המשפט נעדר סמכות לדון בתביעת הפיצויים החלופית, אליה צריך להתייחס המחוקק. לבסוף, דחה בית המשפט את התנגדותם המקדמית של המשיבים בדבר אי מיצוי ההליכים על ידי העותר, שכן העתירה ביקשה אך ורק את ביטול ההפקעה והשבת הקרקע. לפיכך, העתירה נדחתה, ללא צו להוצאות.