ע"א 26893-08-20

תקציר

פסק הדין הנדון טעה בכך שקבע כי בדיקה ביטחונית הוגשה בשנת 2018, כאשר בפועל הוגשה בשנת 2018. מאי. מכיוון שהתביעה לא פגה, טעות זו אינה רלוונטית. ליבת התיק היא האם המשיב החזיר הלוואה למערערת. המשיב מודה בלקיחת ההלוואה אך טוען כי החזיר אותה, טענה שהמערערת חולקת עליה. אין חולק כי חלק מההלוואה נפרע במזומן; בגין יתרת הסכום הציג המשיב עשרה שיקים שנערכו בין ספטמבר 2010 לינואר 2011. המערערת טענה כי שיקים אלה ניתנו תמורת שיקים אחרים של צדדים שלישיים, ולא כפירעון ההלוואה. עם זאת, בית משפט קמא מצא כי שיקים אלה אכן ניתנו כפירעון יתרת ההלוואה לאחר שמיעת עדויות עדים ובחינת חומר הראיות. אופיים הרציף של השיקים, לצד אי-התאמות נוספות, תומכים בטענת המשיב. גרסתו של המערער לאירועים אינה עקבית ואינה מסבירה את המצב. זאת ועוד, מצא בית המשפט כי עדותו של המערער לוקה בחוסר אמינות, והשיהוי הרב בהגשת התביעה מעורר חשד בדבר התנהלותו של המערער. ככלל, פסק דינו של בית משפט קמא, אשר צידד במשיב, נתמך בחומר הראיות ואין להתערב בו. לפיכך, הערעור נדחה.