ת"א 51650-02-16

תקציר

התובעת, שהיא עזבונו של יוסרא פאהום, הגישה תביעה נגד מינהל מקרקעי ישראל - רשות פיתוח הגליל, בדרישה לפיצוי בגין 79 חלקות קרקע שהופקעו על ידי הנתבעת. הנתבעת טענה כי יוסרא כבר קיבלה פיצוי בגין הפקעת הקרקע, בין במישרין ובין באמצעות בא כוחה, ולכן יש לדחות את התביעה. בית המשפט הסכים עם טענות הנתבע ודחה את התביעה. נמצא כי יוסרא העניקה את הזכויות ברוב החלקות המדוברות (77 מתוך 79) לאחיה ולאמה באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר, ולכן אין לה זכות לדרוש פיצויים בגין חלקות אלה. בנוסף, בית המשפט מצא כי יוסרא קיבלה פיצוי עבור 46 חלקות ישירות או באמצעות אחיה אחמד. הנתבע הציג מסמכים המלמדים כי שולמו פיצויים כפולים בגין חלק מהחלקות הללו, ובית המשפט קיבל כי השיהוי בהגשת התביעה (עשרות שנים לאחר ההפקעה) גרם לנתבע נזק ראייתי שלא ניתן לקבוע את הסכום המדויק של כפל הפיצויים ששולם ובאיזו מידה הוחזר. לגבי שתי החלקות הנותרות, שלא נכללו בייפוי הכוח, מצא בית המשפט כי התובעת זנחה את זכות התביעה, וכי הנזק הראייתי שנגרם עקב השיהוי בהגשת התביעה חל גם על חלקות אלה. בסיכומו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי הפיצויים בגין הפקעת הקרקע כבר שולמו במלואם, ועל כן אין לתובעת זכות לפיצוי נוסף. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.