תב"כ 13.21

תקציר

בניתוח משפטי זה, אתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים מתוך פסק הדין, תוך התבססות אך ורק על המידע שסופק. **1. סוגיית האיסור על "ניכוס" צה"ל בתעמולת בחירות:** הלב של העתירה והדיון המשפטי מתמקד בסעיף 2ב(ב) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשע"ב-2012, האוסר על שימוש בתעמולת בחירות באופן שיש בו כדי "לנכס" את צה"ל או את חייליו. איסור זה נועד למנוע יצירת רושם כי צה"ל מזוהה עם מפלגה או מועמד מסוים, ובכך להבטיח את טוהר הבחירות ואת עקרון השוויון בין המתמודדים. * **תכליות האיסור:** * **שמירת השוויון וטוהר הבחירות:** האיסור נועד למנוע יתרון בלתי הוגן למועמדים המחזיקים בתפקידים ממלכתיים (כמו ראש הממשלה או שר הביטחון) אשר להם גישה נוחה יותר לבסיסי צה"ל ואירועים צבאיים, לעומת מועמדים אחרים. הדבר מהווה יישום של עקרון השוויון בהליך הבחירות, הנובע גם מסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת. * **שמירה על תפיסת צה"ל כ"צבא העם":** האיסור מבקש להבטיח את תפיסת צה"ל כצבא המדינה כולו, וכי הוא אינו מעורב פוליטית. עיקרון זה מעוגן בסעיף 1 לחוק-יסוד: הצבא, הקובע כי "צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה". * **מניעת מצגי שווא:** האיסור נועד למנוע מהציבור ליצור רושם שגוי או מטעה לגבי מעורבותו הפוליטית של צה"ל. * **"מבחן הניכוס" ופרשנותו:** * הסעיף אינו דורש הוכחה שהשיוך או הניכוס אכן השפיעו בפועל על דעת הבוחר. די בכך שהפרסום "עשוי ליצור רושם" של זיהוי או ניכוס, גם אם באופן חלש, עקיף או בלתי מודע, בראיית הבוחר הסביר. * טענות המשיבים בדבר "כושר השיפוט" של הבוחר נדחו, שכן המחוקק קבע גבולות ברורים לשימוש בצה"ל בתעמולת בחירות, ופרשנות מצמצמת מדי של האיסור עלולה לסתור את תכליתו. * האיסור חל גם על פרסומים באינטרנט וברשתות חברתיות. **2. משמעות המונח "תעמולת בחירות":** * **מבחן הדומיננטיות:** הקריטריון המרכזי לקביעת האם פרסום מהווה "תעמולת בחירות" הוא מבחן הדומיננטיות. נבחן האם האפקט הדומיננטי של הפרסום הוא השפעה על הבוחר (ולכן ייחשב כתעמולת בחירות), או שיש לו תכלית אחרת, כגון תכלית חדשותית-אינפורמטיבית. * **תכלית עיקרית:** פרסום ייחשב כתעמולת בחירות אם תכליתו העיקרית, הגוברת על תכליות אחרות, היא להניע את הבוחר ולהשפיע על העדפותיו הפוליטיות. * **חריגים לכלל:** רק כאשר תכלית הפרסום היא בעיקרה חדשותית-אינפורמטיבית, הוא לא ייחשב כתעמולת בחירות אסורה. הדבר כולל, למשל, נאום של ראש הממשלה בקונגרס האמריקאי, אשר לו ערך חדשותי ייחודי. * **הקשר לענייננו:** פרסום תמונות וסרטונים של מועמד (המשיב 2) בבסיסי צה"ל או עם חיילים, לא ייחשב כתעמולת בחירות אסורה רק אם תכליתו הדומיננטית אינה תעמולתית, אלא חדשותית-אינפורמטיבית. במקרה זה, נדחתה טענת המשיבים כי לפרסומים הללו ערך חדשותי, שכן הדבר תועד באירועים צבאיים שגרתיים יחסית, ולא באירוע בעל חשיבות חדשותית ייחודית. **3. חידושים והרחבות פסיקתיות:** * **הבחנה בין דף "פרטי/מפלגתי" לדף "רשמי":** בפסקי דין קודמים (וכפי שחזר ונשנה בעניין זה), הודגשה החשיבות של ההבחנה בין דף פרטי או מפלגתי (שבו קיימת חזקה, הניתנת לסתירה, שתכליתו תעמולתית) לבין עמוד "רשמי" של גוף ציבורי (כמו משרד ממשלתי), המיועד להעברת מידע אינפורמטיבי. פרסום ברשתות חברתיות בדפים הפרטיים או המפלגתיים של מועמד, כאשר הוא כולל תמונות חיילים, עלול להכשיל את החיילים בהפרת פקודות צבאיות. * **התייחסות לשימוש בלע"מ:** השימוש בשירותי לע"מ (לשכת הפרסום הממשלתית) אסור במידה והוא מפר את סעיף 2א לחוק, האוסר שימוש בנכסי ציבור לתעמולת בחירות. התשלום ללע"מ אינו מהווה אישור לשימוש אם התכלית המקורית של הצילום היא תעמולתית. * **איסור כללי ולא פרטני:** בית המשפט דחה את הטענה כי יש לדון פרטנית בכל תמונה וסרטון. ההחלטה בדבר הוצאת צו מניעה כללי נובעת מהצורך למנוע הישנות המקרים, בהתבסס על דוקטרינת ה-mootness וחריגיה, ובהתחשב בכך שדיון פרטני לאחר מעשה עלול לסכל את מטרות האיסורים. * **החלת התחייבויות עבר:** הדברים שהתחייבו ראש הממשלה ושר הביטחון בעבר (בפס"ד תב"כ 19/16) לגבי הימנעות מצילום עם חיילים או במתקני צה"ל בתקופת בחירות, יפים גם למקרה זה ומהווים בסיס לצו המניעה. **4. הסעד:** בסופו של דבר, הוחלט על קבלת העתירה. ניתן צו מניעה המורה למשיבים שלא לפרסם כל פרסום שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיפים 2א או 2ב(ב) לחוק. בנוסף, חויבו המשיבים להסיר באופן מיידי את התמונות והסרטונים הבעייתיים שפורסמו החל מיום 9.1.2019 בעמודים "המפלגתיים" או "הפרטיים" של המשיב 2. צו זה חל על כל הפרסומים המפרים, למעט חריגים מצומצמים שנקבעו. כמו כן, הוראות יופקו לרמטכ"ל ולמפקדים בצה"ל להימנע מתצלומים עם מועמדים בתקופת בחירות, ולהנחות את החיילים בדבר איסור השתתפות בתעמולת בחירות. **לסיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות העליונה של שמירה על א-פוליטיות צה"ל, הן לצורך שמירה על טוהר הבחירות והן לצורך שימור תפיסת צה"ל כ"צבא העם". הוא מרחיב את ההגנה מפני "ניכוס" צה"ל גם לתקופת הבחירות וגם לפרסומים ברשתות החברתיות, ומבסס קריטריונים ברורים להבחנה בין תעמולת בחירות לבין תוכן אינפורמטיבי-חדשותי.