ת"א 45799-09-24

תקציר

עניינה של החלטת בית המשפט בבקשה לסעד זמני לעיכוב פינוי המבקש ובני משפחתו ממקום מגוריהם, וכן לפינוי עדר הצאן שלו, אותו הוא משכן במקרקעי המשיב. המבקש טען כי צו הפינוי הושג במרמה וביקש עיכוב על מנת לשמור על המצב הקיים. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה מכמה טעמים. ראשית, חל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, אשר ערער את טענת הדחיפות. המבקש ידע על פסק הדין לפינוי שנה קודם לכן, אך לא מיהר לעתור לבית המשפט. שנית, סיכויי הצלחת תביעת המבקש היו קלושים. פסק הדין לפינוי התקבל בהסכמת המבקש וביטולו ידרוש טעמים חזקים, שהמבקש לא הצליח לספק. טענותיו של המבקש בדבר התנהלות מרמה מצד המשיב היו מפוקפקות, וטענותיו כי הסכם הפינוי היה חלקי ומקדמי לא נתמכו בראיות בכתב. שלישית, מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקש. המבקש נמנע מלגלות על רכישת בית חדש וקרקע להעתקת צאנו, דבר המעיד על חוסר תום לב. זאת ועוד, המשיב ייפגע מעיכוב נוסף של הפינוי, יפגע בפרויקט של 960 יחידות דיור ויגרום להפסדים כספיים. לבסוף, טענת המבקש להפרת הסכם בעניין דמי פינוי הייתה מחלוקת שניתן ליישב כלכלית ולא הצדיקה עיכוב פינוי. בהתחשב בכל אלה, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה לסעד זמני, לבטל את ההחלטה הקודמת בדבר עיכוב הפינוי, ולהורות למבקש לכסות את הוצאות המשיב.