בג"צ 235/71
צו עליון
תקציר
שני עותרים הגישו תביעות נגד עיריית תל אביב-יפו בנוגע למכרז לפרויקט בנייה. העותרים טענו כי העירייה אינה צריכה לסרב להצעותיהם בנימוק שהן אינן כוללות את סוג הערבות המדויק המפורט בתנאי המכרז. העותר הראשון צירף שיק עצמי ואילו השני סיפק ערבות מחברת ביטוח. עם זאת, בג"ץ קבע כי לעירייה יש זכות לדחות הצעות אלה. בפסק הדין נקבע כי גם אם העירייה לא הייתה מודיעה למציעים על שינוי מדיניות, המציעים לא יכלו להניח שהעירייה תקבל דבר אחר מסוגי הערבויות שנקבעו במכרז. פסק הדין התייחס למספר פסקי דין קודמים שתמכו בעמדת העירייה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי טענות העותרת אינן מחזיקות מעמד, שכן המכרז הגדיר בבירור את סוגי הערבויות המקובלות, ולא הותיר מקום לפרשנות. אלה כללו ערבויות בנקאיות, ערבויות מזומנים ופיקדונות באמצעות ניכוי כספים. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההצעות לא עמדו בתנאי המכרז ולכן היה מוצדק שהעירייה לא תשקול אותן. בעקבות זאת ביטל בית המשפט את הצווים המקפיאים את החלטת העירייה ודחה את העתירות. לעירייה נפסקו הוצאות בסך 1,000 ל"י, שהתחלקו שווה בשווה בין שני העותרים.
חקיקה מקושרת
בג"צ 235/71 רמדו בע"מ, ואח' נ' ראש המועצה וחברי מועצת עירית תל-אביב-יפו, היושב-ראש וחברי ועדת המכרזים, עירית תל-אביב-יפו, בינוי ופיתוח בנגב בע"מ - בג"צ 235/71, בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק [21.6.71, 24.6.71, 28.11.71], עליון (28.11.1971)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.