תו"ב 8810-08-12

תקציר

הנאשם הורשע בבנייה ללא היתר על קרקע חקלאית ונגזר עליו צו הריסה בשנת 2014, עליו ערער ללא הצלחה. הנתבעת מאריכה שוב ושוב את מועד ביצוע צו ההריסה לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, בטענה לאופק תכנוני שיכול להכשיר את הבנייה. בית המשפט בחן את הליכי התכנון ומצא כי התכנית הפרטנית שהגישה הנתבעת נדחתה על ידי הוועדה המחוזית בשל אי התאמתה לתכנית המתאר הכוללנית. החלטת הוועדה הייתה מנומקת היטב והצביעה על כך שהכשרת הבנייה אינה קרובה. יתר על כן, התקופה הממושכת שבה התמהמה הנתבע בהריסה, יחד עם חוסר תום לבו, מכבידים עליו. הוא המשיך לבנות למרות צו הפסקה והרחיב את שטח הבנייה למרות הליכים משפטיים. בית המשפט הגיע למסקנה כי התנהלותו של הנאשם נועדה ליצור עובדה מוגמרת ומעודדת עבריינות בנייה. לפיכך, בקשתו להארכה נוספת נדחתה, וצו ההריסה ייכנס לתוקף אלא אם תתקבל החלטה אחרת. הנתבע חויב לשלם את הוצאות המשיב.