חדל"פ 27469-04-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: חדל"פ 27469-04-23 פנחס נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'** **1. רקע עובדתי והליכים קודמים:** * **פתיחת ההליך:** ביום 10.7.23 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב, עדן פנחס, לבקשתו. * **מינוי נאמן:** עו"ד נפתלי נשר מונה כנאמן ליישום הליך חדלות הפירעון. * **קופת הליך ריקה:** הקופה ריקה עקב פטור רטרואקטיבי מתשלום חודשי שהוענק לחייב. * **תביעות חוב:** הוגשו 11 תביעות חוב בסך כולל של 635,074 ₪. תביעות אלו טרם נבדקו. * **תביעת פיצויים:** אושרה לחייב זכות לנהל תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים (לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975) בבית המשפט המחוזי, תחת פיקוח הנאמן. * **הצעת הממונה:** ביום 26.6.24 הוגשה הצעת הממונה (לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018) יחד עם דוח ממצאי בדיקה. מצבו של החייב תואר: בן 35, רווק, מתגורר בשכירות, נכה ומוגדר כבעל דרגת אי-כושר מלאה וצמיתה עקב תאונת דרכים קשה. הכנסותיו מקצבת נכות וסיוע בשכר דירה. טרם התאונה עבד כקצין אבטחה. רוב חובותיו נבעו מאשראי והלוואות שנטל בשנה האחרונה, כולל הלוואה מרכזית מבנק הפועלים בסמוך להגשת הבקשה. קיים חוב למג"ק בסך 106,644 ₪ עקב קנס בהליך פלילי. נצפו מחדלים מצד החייב באי-המצאת מסמכים. הצעת הממונה כללה ארכה להסרת המחדלים. * **תגובת החייב:** ביום 27.6.24 הגיש החייב תגובה, בה פירט נסיבות הסתבכותו הכלכלית, מצבו האישי והרפואי. טען לשיתוף פעולה עם הנאמן, וייחס קשיים בהגשת דוחות להתניידות. ביקש צו שיקום כלכלי והפטר לאלתר. לגבי תביעת הפלת"ד, הפנה להלכת קוגן. * **דיון מיום 1.7.24:** טען ב"כ הנאמן כי התיק אינו בשל למתן צו שיקום כלכלי, הפנה לבקשה חסויה ולתביעת הפלת"ד. לגבי נסיבות ההסתבכות, צוינו נסיבות מעורפלות (השקעה בבורסה והפסד). ב"כ החייב חזרה על בקשת ההפטר לאלתר. * **עמדת הנושה (בנק הפועלים):** ביום 14.11.25, הנושה התנגד להפטר לאלתר, הצביע על מחדלים וסתירות, ותהה על גרסת ההסתבכות הכלכלית (הלוואה בחודש 3/24 והגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים חודש לאחר מכן). * **דו"ח משלים של הנאמן (19.1.25):** הנאמן חזר על המחדלים (חוסר במסמכים, דוחות חסרים). ציין מידע שהתקבל מהיחידה הארצית לחקירות: החייב מציע לנהל תיקי השקעות ללא רישיון. פנייה לרשות ניירות ערך אישרה כי נשלחה לחייב דרישה להפסיק פעילות זו. הנאמן סבר כי נסיבות יצירת החובות אינן בתום לב, והמליץ על ביטול ההליך או הגשת הצעת הסדר. * **דיון מיום 20.1.25:** טען ב"כ הנאמן כי לא ניתן להתקדם. החייב הציע לנהל את כספי קופת ההליך כדי להשיג תשואה. * **החלטה מיום 12.10.25:** נקבע שיש לקדם את ההליך ועל הנאמן והממונה למסור עמדתם הסופית. * **עמדת בעלי התפקיד (23.12.25):** בשל נסיבות יצירת החובות והתנהלות החייב, יש להמתין למימוש כספי תביעת הפלת"ד ואז לבטל את ההליך. **2. דיון והכרעה:** * **החלטה עקרונית:** בית המשפט הורה על ביטול צו פתיחת הליכים ודחה את הבקשה להפטר לאלתר. * **הסעיפים הרלוונטיים:** * **סעיף 167(ב) לחוק חדלות פירעון:** קובע כי לא יינתן הפטר לאלתר אם מתקיים תנאי מן התנאים המאפשרים הארכת תקופת התשלומים לפי סעיף 163(ג), אלא בנסיבות מיוחדות. * **סעיף 163(ג) לחוק חדלות פירעון:** מונה תנאים שבשלהם ניתן להאריך את תקופת התשלומים, הכוללים: * (1) התנהגות בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההליכים. * (2)(א) יצירת חובות מהתחייבות או עסקה משמעותית בידיעה או שהיה על החייב לדעת על סיכוי גבוה שלא יעמוד בהתחייבויות. * (2)(ב) יצירת חובות מהזנחה חמורה בניהול עניינים כלכליים, שנעשתה בחוסר תום לב. * **ממצאי בית המשפט:** * **חוסר תום לב ביצירת חובות (סעיף 163(ג)(1) ו- (2)(ב)):** בית המשפט קיבל את מסקנת הנאמן כי החובות נוצרו בחוסר תום לב. רוב החובות נצברו בשנה האחרונה, בסמוך לבקשה, כאשר ההלוואה המרכזית ניטלה פחות מחודש לפני הגשת הבקשה. הטענה להשקעות בשוק ההון והפסד עקב מלחמת רוסיה-אוקראינה נדחתה כבלתי סבירה, שכן המלחמה פרצה כשנה לפני כן. * **חוסר תום לב בהליך (סעיף 163(ג)(1)):** התנהלות החייב בהליך, בדגש על המידע שהתקבל לגבי ניהול תיקי השקעות ללא רישיון והצעתו להשקיע כספים בקופת ההליך להשגת תשואה מובטחת, מחזקים את המסקנה לחוסר תום לב. * **היעדר נסיבות מיוחדות להפטר לאלתר (סעיף 167(ב)):** בית המשפט קבע כי אין בנסיבותיו האישיות של החייב (מצב רפואי, העדר כושר השתכרות) כדי להצדיק הפטר לאלתר, שכן אלו נתונים בסיסיים אצל רבים מהזכאים להפטר. הדבר נסמך על הלכת לשצ'נקו (רע"א 6353/19). * **הלכות משפטיות רלוונטיות:** * **ע"א 5613/17 קוגן נ' קרן אוגינץ ואח':** הוזכר על ידי החייב, אך בית המשפט לא התייחס אליו ישירות בהחלטתו הסופית, מה שמרמז כי לא מצא בו הצדקה להפטר לאלתר. * **ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי:** נוגע לחלוף הזמן ממועד יצירת החובות כשיקול מקל. במקרה זה, בית המשפט ציין כי החובות נוצרו בסמוך להגשת הבקשה. * **פש"ר (חיפה) 8831-02-10 קוסייני נ' כונס הנכסים הרשמי:** נוגע להתנהלות במהלך ההליך כעדות לרצון להשתקם. בית המשפט מצא בהתנהלות החייב דווקא העדר כוונה או רצון להשתקם. * **ע"א 3631/21 בן אהרון נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב:** קובע כי חובת תום הלב כוללת את תקופת יצירת החובות ומתמשכת לאורך ההליך. ניצול לרעה של ההליך או כניסה אליו תוך יצירת חובות שלא בתום לב, עלולים להצדיק דחיית בקשה או ביטול הליך. בית המשפט מצטט פסקה רלוונטית מתוך פסק דין זה. * **ע"א 3542/21 מאיה אסתר ברק נ' אלעד קורן:** מחזק את עקרון תום הלב, הן בשלב יצירת החובות והן בשלב ההליך. מדגיש כי הליך חדלות הפירעון אינו "חסד" ללא תנאי, ואינו מיועד למי שבא "בידיים שאינן נקיות". * **הלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13):** נוגעת להגשת בקשה חדשה להליך לאחר ביטול הליך קודם, ודורשת עמידה בתנאים מסוימים. ההלכה אומצה גם להליכי חדלות פירעון לפי החוק החדש. * **הלכת לשצ'נקו (רע"א 6353/19):** קובעת כי מצב רפואי והעדר כושר השתכרות אינם מהווים כשלעצמם "נסיבות מיוחדות" להפטר לאלתר. * **שיקולים להחלטה על ביטול ההליך:** * **חוסר תום לב מצטבר:** שקלול חוסר תום הלב ביצירת החובות וחוסר תום הלב בהליך עצמו. * **היעדר יכולת לאזן:** במקרה שלפנינו, לא ניתן היה לאזן את חוסר תום הלב באמצעות תכנית פירעון ארוכה או בלתי קצובה בזמן, בשל נכותו המלאה של החייב והתבססותו על קצבת ביטוח לאומי. * **הפרת חובת תום הלב:** בית המשפט מדגיש את חובת תום הלב הבסיסית של החייב, הן בעת יצירת החובות והן לאורך ההליך, והשלכותיה האפשריות של הפרתה, לרבות ביטול הצו. * **השלכות נוספות:** * **מימוש כספי תביעת הפלת"ד:** בית המשפט דחה את בקשת הנאמן להשאיר את ההליך פתוח עד למימוש הכספים מתביעת הפלת"ד, מטעמי אי-ודאות בזמן, ושנתיים וחצי חלפו מאז מתן הצו. הנושים יוכלו להיפרע בדרכים אחרות. * **איסור דיספוזיציה:** הנאמן יגיש פסיקתא לאיסור דיספוזיציה על כספים שהחייב יהיה זכאי להם מתביעת הפלת"ד למשך 6 חודשים. * **ביטול הגבלות:** ההגבלות שהוטלו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים בוטלו. * **עיכוב יציאה מהארץ:** ימשיך לעמוד בתוקפו למשך 90 יום. * **הגשת בקשה חדשה:** כפופה להלכת אלקצאצי. **3. חידושים משפטיים ועקרונות מהותיים:** * **דגש מחודש על עקרון תום הלב:** פסק הדין מדגיש באופן מובהק את חשיבותו של עקרון תום הלב, הן בשלב יצירת החובות והן בשלב ההתנהלות בהליך חדלות הפירעון. בית המשפט מאמץ את הפסיקה העדכנית של בית המשפט העליון (בן אהרון, ברק) המבהירה כי ניצול לרעה של ההליך, או כניסה אליו בתום לב, מהווים עילה לדחיית בקשה או לביטול הליך. * **הבחנה בין "חסד המחוקק" לבין זכות:** בית המשפט מבהיר כי הליך חדלות הפירעון, גם אם מוצג כ"חסד המחוקק", אינו הופך לזכות אבסולוטית. זכות זו מותנית בהתנהלות תקינה ובתום לב מצד החייב. * **חוסר תום לב כעילה לביטול הליך:** פסק הדין מחזק את ההכרה בכך שחוסר תום לב, בין אם ביצירת חובות ובין אם בהתנהלות בהליך, יכול להוביל לא רק לדחיית בקשה להפטר או להארכת תקופת התשלומים, אלא גם לביטול הצו לפתיחת הליכים, ובכך למעשה לסיום ההליך כולו. * **הגבלת מקרים להפטר לאלתר:** ההחלטה בעניין נכותו המלאה של החייב והתבססותו על קצבה, מחזקת את הלכת לשצ'נקו, וקובעת כי מצב רפואי אינו מהווה כשלעצמו "נסיבה מיוחדת" המצדיקה הפטר לאלתר, כאשר חוסר תום לב קיים. * **מעבר למסגרת ההליך:** בית המשפט לא מצא לנכון להשאיר את ההליך פתוח ללא הגבלת זמן עד למימוש תביעת הפלת"ד, תוך מתן אפשרות לנושים להיפרע במסגרת הליכי גבייה פרטניים. הדבר מעיד על הרצון להגיע להכרעה סופית בהליך חדלות הפירעון, ולא להשאירו תלוי ועומד ללא הגבלת זמן. * **חובת היוועצות והגשת הצעת הסדר:** אף על פי שהחייב נתפס כמי שפעל בחוסר תום לב, ההמלצה הראשונית של הנאמן הייתה למתן ארכה, ובהמשך הועלתה אפשרות להגשת הצעת הסדר. בית המשפט, בסופו של דבר, בחר בביטול ההליך, אך הדבר מדגים את הדינמיקה שבין בעלי התפקיד לבין החייב, הכוללת לעיתים נסיונות להגיע להסדר. **לסיכום,** פסק הדין מדגיש את העקרונות המרכזיים של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בדגש על חשיבות תום הלב, ומהווה אזהרה לחייבים כי ניצול לרעה של ההליך, או כניסה אליו עם חובות שנוצרו בחוסר תום לב, עלולים להוביל לביטול ההליך כולו, גם בהיעדר יכולת כלכלית או במצבים רפואיים מורכבים.