תפ"ח 28317-04-19

תקציר

הנאשם הורשע בעבירות מין בשתי קטינות, נכדותיו החורגות, א.נ. וג.ש. בית המשפט קבע שני מתחמי ענישה נפרדים למעשים שבוצעו נגד כל קטין, בשל ההבדלים באופי המעשים והעבירות שבוצעו. בגין המעשים נגד א.נ. מצא בית המשפט פגיעה משמעותית בערכים חברתיים מוגנים, לרבות כבודו, שלומו ופרטיותו של אדם, וחומרת הנסיבות הסובבות את ביצוע העבירות. בהתחשב במדיניות הענישה הרווחת ובנסיבות המקרה, קבע בית המשפט את טווח הענישה המתאים למעשים אלה על 4 עד 7 שנות מאסר.   אשר למעשים נגד ג.ש., אף שהיו חמורים פחות, הם עדיין הפרו את הערכים החברתיים המוגנים, אם כי בעוצמה פחותה יחסית. בית המשפט קבע כי טווח הענישה המתאים למעשים אלה הוא 30 עד 45 חודשי מאסר.   לאחר שקבע את מכלולי הענישה המתאימים, פנה בית המשפט לנסיבותיו האישיות של הנאשם כדי לקבוע את העונש ההולם בטווחים אלה. בית המשפט התחשב בחוסר האחריות שנטל הנאשם, עברו הפלילי הנקי, גילו המתקדם, מצבו הבריאותי וקשיי מעצרו. בשקלול גורמים אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש להציב את העונש ההולם לנאשם בטווח הבינוני-נמוך של מתחמי הענישה שנקבעו בעבר.   לפיכך הציע בית המשפט לגזור על הנאשם 7 שנות מאסר בגין המעשים נגד א.נ., בניכוי ימי מעצרו. בגין המעשים נגד ג.ש., הציע בית המשפט 12 חודשי מאסר על תנאי, בתנאי שהנאשם לא יבצע כל עבירת מין בתוך 3 שנים, ועוד 10 חודשי מאסר על תנאי, בתנאי שלא יבצע כל עבירת מין תוך 3 שנים. כמו כן חויב הנאשם לשלם פיצויים לקטינים שנפלו קורבן לעבירותיו. סכומי הפיצוי פורטו בפסק הדין, יחד עם לוחות תשלומים ספציפיים. השופטים הסכימו פה אחד עם גזר הדין המוצע והתירו את פרסום פסק הדין, תוך מחיקת פרטים מסוימים כדי להגן על זהות הקורבנות.