סע"ש 48789-08-19

תקציר

התובע פוטר כדין מעבודתו. בית המשפט מצא כי הפיטורים התבססו על נימוקים לגיטימיים וסבירים, הקשורים ספציפית להתנהלות התובע ולהצטברות התלונות נגדו. עקרונות וממצאים משפטיים מרכזיים כוללים: * **בריונות במקום העבודה:** בית המשפט ניתח את טענות התובע על בריונות במקום העבודה על ידי גב' דדבייב ומר אנגרט. בהסתמך על פסיקה כגון *יוסף גולן נ' חברת החשמל לישראל בע"מ* ו-*חכמון נ' מדינת ישראל*, קבע בית המשפט כי התעמרות במקום העבודה היא שאלה עובדתית המחייבת בחינה אובייקטיבית של התנהגות פוגענית חוזרת ונשנית. בית המשפט מצא שלמרות שסגנון הניהול של דדבייב היה אולי "קשה", הוא לא הגיע לרמה של בריונות. הערותיו של מר אנגרט נחשבו להערות לגיטימיות בהקשר של יחסי פיקוח. בית המשפט גם ציין כי טענתו של התובע להצעת קידום סותרת את טענתו להטרדה. התלונות המתועדות נגד התובע בנוגע לטיפול בחולים, ניהול רשומות והקפדה על נהלים לא נחשבו להתעללות אלא התעקשות על התנהגות נאותה. * **הליך הוגן בפיטורים:** בית המשפט מצא כי הליך הפיטורים היה תקין ומתועד היטב. * התובע קיבל מספר דיונים (שלושה בסך הכל, כאשר השלישי הוא המשך לשני), נמסר לו זימון המפרט את נימוקי השימוע, וניהל דיונים מקדימים לפני הדיונים הפורמליים. * הוכנו פרוטוקולים של הדיונים, והתובע קיבל הזדמנות להיות מיוצג על ידי עורך דין. * התיק האישי של התובע והמסמכים הרלוונטיים נבדקו על ידי מקבלי ההחלטות. * בית המשפט דחה את טענת התובע כי יש לו זכות להופיע בפני ועדת השלושה, וציין כי מדובר בגוף עירוני פנימי וכי לתובע אין זכות קנויה להופיע. בית המשפט ציטט גם פסיקה הקובעת כי אין חובה כללית לקיים שימוע בפני מקבל ההחלטות הסופי. * **סיבות לגיטימיות לפיטורים:** בית המשפט מצא כי הסיבות לבחינת פיטוריו או העברתו של התובע היו לגיטימיות וסבירות. * התנהגותו של התובע, כפי שתועדה בהערכות ביצועים ודוחות אירועים, הצביעה על בעיות בגישה, בטיפול במטופלים, בשמירת הרשומות ובהקפדה על נהלים. * דוגמאות ספציפיות שהובאו כוללות אי דיווח על שינויים בתנאי המטופל, אי ביצוע בדיקות החייאה, השתקת מוניטורים, סירוב לבצע בדיקת גלוקוז ובעיות עם מדים משומשים. * בית המשפט ציין יחסים מתוחים בין התובע לממונים עליו, כמו גם אי קבלת סמכות, המצדיקה "הפרדת רשויות". * העברתו של התובע למחלקה אחרת הייתה ניסיון לספק "הזדמנות שנייה", אך תלונות מאוחרות יותר במחלקה זו הובילו לנקיטת צעדים משמעתיים נוספים. * הצטברות התלונות, גם אם חלקן היו שנויות במחלוקת על ידי התובע, נמצאה מספיקה כדי להצדיק את החלטת העירייה לסיים את העסקתו. * **חוק הגנת חושפי שחיתויות (חוק הגנת עובדים):** בית המשפט דחה את טענת התובע כי פוטר בגין חשיפת שחיתות או אי סדרים. * בית המשפט לא מצא ראיות לכך שהתובע חשף שחיתות או אי סדרים. * לא התקבלה הוראה ממבקר המדינה בעניינה של התובעת. * בית המשפט קבע כי אין קשר סיבתי בין כל תלונה לכאורה של התובע לבין פיטוריו. הפיטורים יוחסו להתנהלותו וליחסים המתוחים עם הממונים עליו. * בית המשפט דחה גם טענות בדבר אכיפה סלקטיבית, וקבע כי התובע לא סיפק דוגמאות ספציפיות לעובדים במעמד דומה שזכו ליחס שונה, וכי פיטוריו של התובע נבעו מצבר של תלונות חמורות נגדו. * **הפרת חוזה והסכמים קיבוציים:** בית המשפט לא מצא הפרת חוזה או הסכמים קיבוציים. * נדחתה טענת התובע כי העירייה לא סיפקה משרה חלופית או שנת ניסיון עד ליום 2.1.2020. בית המשפט מצא כי השפה של כל התחייבות פוטנציאלית לשנת מבחן אינה חד משמעית וכי הנסיבות אפשרו סיום מוקדם יותר. * הפיטורים בוצעו בהתאם לפקודת העיריות והוועדות הרלוונטיות. * בית המשפט ציין כי ועד העובדים וההסתדרות, אמנם ביקשו בתחילה הזדמנות שנייה לתובע, אך בסופו של דבר לא התנגדו לפיטוריו בשל בעיות תפקוד מתמשכות והסיכון הנתפס לבטיחות המטופל. * **חובת הייצוג ההוגן:** בית המשפט מצא כי ועד העובדים וההסתדרות לא הפרו את חובת הייצוג ההוגן שלהם. הם התערבו באופן פעיל כדי לספק לתובע הזדמנות נוספת לאחר השימוע הראשון שלו. עוד ציין בית המשפט כי ארגון עובדים אינו מחויב להתנגד לכל פיטורים וכי חוסר ההתנגדות הסופי של הוועדה התבסס על התנהלותו של התובע ועל הסיכון הנתפס למטופלים. * **חובות סטטוטוריות ופיצויים:** תביעות בגין הפרת חובה חקוקה ופיצויים בגין נושאים שונים (הודעה מוקדמת, אי הודעה על תנאי העסקה, ימי מחלה שלא נוצלו, מענק יובל, שעות נוספות) נדחו. בית המשפט מצא כי לא הופרה חובה חקוקה, לא הובאו ראיות התומכות בטענות, או שהתובע לא היה זכאי לפיצוי על סמך נסיבות פיטוריו החוקיים וגילו. לסיכום, בית המשפט הגיע למסקנה כי פיטוריו של התובע היו כדין, בהתבסס על טעמים מהותיים הקשורים לתפקודו, התנהלותו ויחסיו הבינאישיים עם הממונים, וכי ננקטו הנהלים הראויים.