ת"פ 36087-08-10

תקציר

הנאשם הורשע בשלוש עבירות שונות הקשורות לעבירות על דיני העבודה, בהן אי תשלום שכר מינימום, אי ניהול פנקס חופשה ואי היענות לבקשת מפקח עבודה. לגבי כל עבירה קבע השופט את טווח הענישה המתאים, תוך התחשבות בגורמים כגון הערך החברתי שנפגע, חומרת ההפרה ומדיניות הענישה הרווחת. בגין העבירה הראשונה, אי תשלום שכר מינימום לתקופה של חודשיים, נקבע טווח הענישה בין 5,000 ל-26,600 שקל. בהתחשב בהרתעה הנדרשת ובפגיעה בזכות העובד לקיום בכבוד, הטילה השופטת קנס של 5,000 שקל. העבירה השנייה, אי ניהול ספר חופשה, פגעה בערך החברתי של ההגנה על זכויות העובדים, וטווח הענישה נקבע בין 2,500 ל-7,500 שקל. השופט גזר על הנאשם קנס של 2,500 שקל. העבירה השלישית, אי היענות לבקשת מפקח עבודה, גררה קנס של 2,500 שקל, שהוא בטווח של 20%-30% מהקנס המרבי המותר. בסך הכל נגזר על הנאשם לשלם קנס בסך 10,000 ₪, שישולם ב-20 תשלומים, וחתם על התחייבות להימנע מביצוע עבירות אלו במשך שלוש שנים. אם הנאשם יפר התחייבות זו, יוטל עליו הקנס המרבי הקבוע בחוק. השופט החליט על גזר דין זה לאחר ששקל את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות.