ע"א 205/92

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגישה קרן קרנית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (המערערת) נגד סוכנות רכב מדיטרניאן בע"מ (המשיבה) להשבת תשלומים ששולמו לנפגע תאונת דרכים. בתאונה היה מעורב רכב לא מבוטח בבעלות המשיב, דבר שאילץ את המערערת לפצות את הנפגע לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. התביעה נדחתה על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו בנימוק שהיא אסורה על פי חוק, שכן חלפו למעלה משבע שנים ממועד התאונה. בית המשפט קבע כי מדובר בתביעה של תחלוף, ולכן תקופת ההתיישנות החלה במועד התאונה. המערערים ערערו על החלטה זו, וטענו כי תביעתם עצמאית מזו של הנפגע ויש לראות בה תביעה לשיפוי, כאשר תקופת ההתיישנות מתחילה במועד התשלום לנפגע. בית המשפט המחוזי הסכים עם המערערים, וקבע כי זכותם להשבת תשלומים מבוססת על סעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המקנה להם זכות סטטוטורית עצמאית לשיפוי לאחר שפיצו את הנפגע. בית המשפט ציטט שני פסקי דין של בית המשפט העליון שתמכו בעמדה לפיה תקופת ההתיישנות לתביעות שיפוי מתחילה במועד התשלום. יתר על כן, בית המשפט פירש את המונח "סוברוגציה" כאומר שהמערערת נכנסה לנעליו של המבוטח, ולפיכך היו לה אותן זכויות כמו המבוטח, לרבות הזכות לשיפוי. משכך, קיבל בית המשפט את הערעור וקבע כי יש להחזיר את התביעה לבית משפט קמא לדיון נוסף. המשיב חויב לשאת בהוצאות הערעור.