בר"ע 18382-11-17

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על החלטת ועדת הערר (אי כושר) בדבר יכולתו של אדם לעבוד ולתבוע קצבת נכות. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, והביא את המבקש לבקש רשות ערעור על ההחלטה. הבעיה המרכזית היא היעדר ההנמקה שהוצגה בהחלטת הוועדה, המקשה על הבנת תהליך החשיבה שמאחורי המסקנה. בהחלטה נקבע כי המבקש לא איבד יותר מ-50% מכושר ההשתכרות שלו, אך המבקש טען כי הוועדה לא התייחסה כראוי לליקויים הרפואיים שלו ולהשפעתם על כושר עבודתו. בית המשפט, בהרכב המשנה לנשיאה ורדה וירט-בירך והשופטים אילן איטח ואילן סופר, פסק לטובת המבקש. השופטים קבעו כי אכן יש לנמק את החלטת הוועדה, במיוחד בהתחשב בהשפעת גילו של המבקש, ניסיונו התעסוקתי והליקויים הרפואיים על יכולתו לעבוד. מאחר שההחלטה לא התייחסה די הצורך לנקודות אלו, יוחזר התיק לוועדה לדיון נוסף ולהחלטה מפורטת יותר. פסק דין זה נועד להבטיח הערכה יסודית של מצבו של המבקש ולהגביר את השקיפות ויכולת הביקורת של החלטות הוועדה. המוסד חויב לשאת בהוצאות המבקש, וההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים.