עע"מ 7859/11

תקציר

הערעור נדחה מאחר שהמשיבים טענו כי העירייה שילמה פיצוי מלא בגין הקרקע המדוברת, ממנה עולה כי ההפקעה כמוה כמכירה מרצון. המשיבים טענו כי המערערים לא חוו כל נזק מההפקעה ואף נהנו ממנה. הם פעלו באופן עקבי להקמת גן ילדים ציבורי במקום, בטענה כי עיכוב אינו מבטל את ההפקעה, מה גם שכבר ניתנו פיצויים. בנוסף, הם טענו כי הצורך בגני ילדים מצדיק את המשך ההפקעה כדי לשרת את האינטרס הציבורי, דבר שעלול לפגוע בילדים ובתשתיות קהילתיות אם יבוטל. במהלך ההליך התקבלו ראיות חדשות המצביעות על מאמצים שנעשו לניצול הקרקע לייעודה הציבורי למרות השיהוי הממושך. ערכאת הערעור דנה בשאלה האם העיכוב בהגשמת מטרת ההפקעה מצדיק ביטול, וציינה כי לאחרונה חלה התקדמות משמעותית במתן מענה לצורך הקהילתי בגני ילדים. מאזן האינטרסים העדיף את צרכי הציבור על פני פגיעה אפשרית במערערים, אשר פוצו. עם זאת, בית המשפט קבע כי אם הבנייה לא תחל בתוך שנתיים, ניתן יהיה לבטל את ההפקעה ולהשיב את הקרקע למערערים. בית המשפט מצא כי כל תביעות הפיצויים שביקשו המערערים, מעבר למה שכבר ניתן, אינן מוצדקות, ולטענת ההפליה שהועלתה בשלב מאוחר של ההליך לא היה כל משקל. לפיכך, ההחלטה הייתה להותיר את ההפקעה על כנה, בכפוף לפעולה עתידית של המשיבים. השופטת חיות והשופט עמית הסכימו עם החלטה זו, והצביעו על הסכמה פה אחד עם פסק דינו של השופט פוגלמן.