ע"א 605/80

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על בעלות על דירה בחיפה. המקרה נסוב סביב פרשנותו ויישומו של סעיף 115 לחוק הירושה, המקנה לבן זוגו, לילדיו או להוריו של בעל דירה שנפטר את הזכות להמשיך ולהתגורר בה כדיירים של היורשים. הדירה המדוברת הייתה בבעלותו של לייביש הרשקו, שנפטר בשנת 1961 והותיר אותה לאלמנתו קרולינה ולילדיהם, בהם בתו אדלה מנדלוביץ'. אדלה התגוררה בדירה עם בעלה ישעיהו מנדלוביץ ובתם נטע. לאחר מותה של אדלה בשנת 1972 התגלע סכסוך בין ישעיהו ונטע (המשיבים) לבין יתר היורשים (המערערים) בדבר זכותם להמשיך ולהתגורר בדירה. בית משפט השלום דחה תחילה את טענת המערערים לפינוי המשיבים, אך בהמשך דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. בית המשפט העליון, בפסק דין שכתב השופט שמגר, הסכים עם החלטות הערכאות הנמוכות יותר. פסק דינו של השופט שמגר מפרש את סעיף 115 לחוק הירושה כחל על המשיבים, למרות שאינם הבעלים היחידים של הדירה. המונח "משכיר", כפי שהוא משמש בסעיף, אינו מוגבל לבעלים של הנכס כולו אלא חל גם על בעלים חלקיים. יתר על כן, חוזה שכירות ארוך טווח, כמו זה המוחזק בידי המנוח, נחשב לבעלות לצורך סעיף זה. הואיל ואדלה הייתה בעלים חלקיים של הדירה והמשיבים התגוררו עמה בה טרם מותה, הם זכאים להמשיך ולהתגורר בדירה כדיירים לפי סעיף 115. בית המשפט דן גם בזכותם של המשיבים להישאר בדירה לאחר מותה של קרולינה הרשקו, ומדגיש כי הסכמת היורשים האחרים למגוריהם לא בוטלה כדין. השופט שמגר מסיים בהדגשת יכולתו של בית המשפט, לפי סעיף 115(ב)(2), לקבוע את מקום מגוריהם של המשיבים בדירה, תוך הבטחת גישה למטבח ולחדרי השירות. לבסוף, פסק הדין מציע כי ברוח השלום על בעלי הדין לבקש הסכמה הדדית או לבקש מבית המשפט למנות מנהל עיזבון לחלוקת העיזבון. לפיכך נדחה הערעור, והמשיבים זכאים להמשיך ולהתגורר בדירה, כאשר בית המשפט העליון הורה למערערים לכסות את הוצאותיהם המשפטיות בסך 4,000 ₪. השופטים לנדוי וכספי מסכימים עם פסק הדין.