ת"א 19929-05-23

תקציר

החלטת בית המשפט מבוססת על שלושה שיקולים למתן סעד זמני: קיומה של עילת תביעה, מאזן הנוחות, והאם הבקשה הוגשה בתום לב והסעד המבוקש צודק ושוויוני. המבקשת, שביקשה צו מניעה זמני, מבססת את טענתה על הודעת דוא"ל מבא כוח המשיבים, ממנה עולה לטענת המבקש כי הושגה הסכמה והמשיבים ביקשו רק עותק נקי לחתימה. עם זאת, טוענים המשיבים כי המו"מ לא הסתיים וכי הם רשאים לבקש פרטים נוספים על תכנון הדירות. בית המשפט קובע כי לכאורה, בקשת המשיבים לתכנית מפורטת של הדירות לא נענתה וכי טרם ניתנה הסכמתם לחתימה על ההסכם. יתר על כן, גם אם יצליח המבקש להוכיח כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן, הסעד הראוי יהיה פיצוי ולא אכיפת ההסכם. מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת המשיבים, שכן מתן צו המניעה יעכב את תכניותיהם לחזק את דירותיהם מפני רעידות אדמה, ויפגע בזכות הקניין שלהם ובזכותם להגנה. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית, צו המניעה הזמני הקיים מוסר, והמבקש מחויב לשלם למשיבים שכר טרחה.