ה"מ 28680/97

תקציר

בית המשפט לא שוכנע כי מינהל מקרקעי ישראל הינו "עוסק" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, ולפיכך המבקש, שביקש לייצג קבוצת צרכנים בתובענה ייצוגית נגד מנהל מקרקעי ישראל, אינו "צרכן" כהגדרתו בחוק. מאחר שתביעתו העיקרית של המבקש נדחית, נדונה בקשה חלופית להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית לפי תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי. השופט מגיע למסקנה כי רמ"י אינה "עוסקת" במקרה זה משום שפעלה כזרוע של הממשלה, ולא למטרות רווח. לפיכך, המבקש אינו יכול להיות "צרכן" ובית המשפט אינו מוסמך לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן. עם זאת, השופט מפעיל את סמכותו הכללית לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית לפי תקנה 29, שכן הסכסוך נוגע לשאלה משפטית ברורה, ולכל רוכשי החלקות אותה עילת תביעה ושאלות עובדתיות ומשפטיות. המבקש מאושר לייצג את הקבוצה, אם כי השופט מציין כי נציג מתאים יותר עשוי להיות עדיף במקרה אחר. לבסוף, השופט מורה לרשות לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המבקש.