ע"א 1962/21

תקציר

פסק הדין דן בסמכות לדון במכרזים של תאגידי מים וביוב, וקובע כי במסגרת המשפטית הנוכחית, סמכות זו נתונה לבתי משפט אזרחיים ולא לבתי משפט מנהליים. פסק הדין מנתח את חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים ואת חוק חובת המכרזים, וקובע כי תאגידי מים וביוב אינם עומדים בקריטריונים לגופים לפי חוקים אלה משום שאינם נחשבים "חברות ממשלתיות" או "תאגידים שהוקמו על פי דין". בית המשפט מציין כי תאגידים אלה מאוגדים כישויות נפרדות בנפרד מהרשויות המקומיות, ולכן אינם נופלים תחת הסמכות המנהלית. בנוסף, היעדר תקנות שהותקנו בעקבות תיקון מס' 14 לחוק חובת המכרזים, שביקש לכלול תאגידים מקומיים, תומך אף הוא במסקנה זו. בית המשפט מכיר בכך שדיון מרוכז במכרזים בבתי המשפט לעניינים מנהליים עשוי להועיל, אך מדגיש כי החוק הקיים אינו מתיר זאת. המשמעות של סטטוס קוו משפטי זה היא שבתי המשפט האזרחיים נותרים הזירה המתאימה לדיון בסכסוכי מכרזים הנוגעים לתאגידים אלה. פסק הדין, המוסכם על השופטים, נמנע מהטלת הוצאות בשל הניואנסים הכרוכים בבירור סמכות השיפוט.