ע"א 512/64

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים הנוגע לתביעת נזיקין בעקבות תאונת דרכים קטלנית. אמו ועיזבון המנוח הגישו תביעה נגד המשיבים, אך במהלך הדיון משכה האם את תביעתה והותירה רק את תביעת העיזבון. הסוגיה המרכזית בערעור הייתה האם יש לנכות את סכום גמלת המוסד לביטוח לאומי מהפיצויים שנפסקו לעיזבון, למרות שתובע העיזבון לא היה תלוי במנוח אלא יורש. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי זכותו של הנתבע להפחית את סכום הגמלה מהנזקים. זכות זו נגזרת מחוק הביטוח הלאומי ונועדה להבטיח כי הנפגע יפצה את המוסד בגין הנטל הכלכלי שנגרם לו עקב התאונה. עוד הדגיש בית המשפט כי תביעת העיזבון היא בעיקרה של היורשים וכי זכות השיפוי תלויה במקרה הספציפי. בנוסף, הוכרה האפשרות של יחידים לעשות מניפולציות בירושה כדי לסכל את זכותו של המכון לשיפוי, אך לא נחשבה סיבה מספקת לפרש את החוק הרלוונטי בניגוד לכוונתו. השופט ויתקון הציע לדחות את הערעור ואישר את ההוצאות שנפסקו על ידי הערכאה הנמוכה יותר. השופטים זוסמן ולנדאו הסכימו.