ת"א 11218-03-22

תקציר

התובעת, שהייתה מעורבת בתאונת דרכים אחורית בשנת 2018 וסבלה מפגיעת צליפת שוט, הגישה תביעה נגד הנתבעת, מבטחת רכבה, בדרישה לפיצוי בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבע הודה בחבות, והמחלוקת נסבה על היקף הנזקים. בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים אשר ייחסו לתאונה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 19.25%, לרבות נכות קבועה בשיעור של 5% ונכות זמנית בשיעור של 100% למשך חודש. התובעת, ספרית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, הייתה בעלת היסטוריה של בעיות בריאותיות ולא הועסקה באופן עקבי לפני התאונה. התאונה החמירה את מחלת הפיברומיאלגיה הקיימת שלה, ומאז היא לא עובדת. בית המשפט קבע כי נכותה התפקודית גבוהה מהנכות הרפואית שלה, והעריך אותה ב-25%. בית המשפט חישב את הפסד השתכרותה של התובעת בעבר ובעתיד על בסיס שכרה טרם התאונה, בסך של 101,600 ₪. סכום זה הוגדל ל-105,700 ש"ח על חשבון פגיעה עתידית בכושר ההשתכרות. הפיצוי בגין כאב וסבל נקבע על 30,000 ₪, בהתאם לנכות הרפואית המשוקללת. בית המשפט פסק גם 30,000 ₪ עבור עזרה לזולת ו-20,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים. בסופו של דבר חויבה הנתבעת לשלם לתובע סכום חד פעמי של 287,300 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין. את פסק הדין יש לשלם תוך 30 יום, אחרת יהיו בו הפרשי הצמדה וריבית משפטית.