ת"פ 6648-11-14

תקציר

הנאשם הואשם בארבעה סעיפים של קיבוץ נדבות ברחבת הכותל המערבי בניגוד לתקנות השמירה על המקומות הקדושים ליהודים. הנאשם ביקש לזכות או לבטל את כתב האישום, בטענה כי התקנה המדוברת הותקנה בחוסר סמכות, כי יש לבטלה בשל היותה בלתי סבירה, כי קיימת אפליה באכיפתה וכי היא פוגעת בחירויות הפרט. בית המשפט דחה טענות אלה, תוך שהוא מדגיש את מעמדו הדמוקרטי של המחוקק ואת הצורך להראות חוסר סבירות קיצוני ביותר כדי להצדיק את ביטולה של תקנה. בית המשפט דחה גם את הטענה כי התקנה נאכפה באופן סלקטיבי, וקבע כי הנתבע לא הוכיח כי אחרים באותו מצב לא הועמדו לדין, וכי ייחודו של הכותל המערבי מצדיק יחס שונה. בנוסף, בית המשפט מצא כי מדיניות התביעה להעמיד לדין עבריינים חוזרים הייתה סבירה וכי מעשיו של הנאשם לא היוו זוטות. סייג הזוטות, הסביר בית המשפט, אינו צריך להיות מיושם על מעשה הנדבות עצמו אלא על מקרים שהם טריוויאליים וחסרי משמעות מבחינת האינטרס הציבורי. לבסוף, ציין בית המשפט כי ישמור את שיקול דעתו בשאלה האם מעשיו של הנאשם נופלים בגדר הסייג עד לשלב הכרעת הדין, אך על פי חומר הראיות, התנהלותו של הנאשם לא היוותה זוטות. לפיכך נדחו טענותיה המקדמיות של ההגנה, והדיון נדחה כדי לאפשר להגנה להציג את תגובתה לאישום.