ת"א 407/09

תקציר

בית המשפט בחן שלושה פרסומים לכאורה של הנתבעים אודות התובע, איש ציבור ומועמד לבחירות למועצת העיר, ומצא כי רק הפרסום השלישי מהווה לשון הרע שכן הוא מציג את התובע כמטעה את בוחריו. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי הפרסום מוגן מכוח חוק איסור לשון הרע, התשנ"ה-1995. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי לנתבעים קמה הגנה לפי סעיף 14 לחוק, שכן הפרסום היה אמת ולטובת הציבור, ולחילופין קמה לנתבעים הגנה לפי סעיף 15(2) לחוק, המגן על פרסום שנעשה בתום לב מכוח חובה משפטית, מוסרית או חברתית. הפרסום הראשון נמצא כלשון הרע והפרסום השני לא יוחס לנתבעים. לפיכך נדחתה התביעה במלואה והתובע חויב לשלם לנתבעים 30,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.