ת"ט 4083-02-15

תקציר

פסק הדין דן בהתנגדות הנתבעים לביצוע שטר הקשור להסכם שכירות בינם לבין התובע. עיקרו של השטר הוא בקשת רשות להתגונן מפני תביעת התובע על שטר המכר, כאשר הבקשה לביצוע נחשבת לכתב התביעה. בית המשפט בוחן את הבקשה לאור הכללים להליך מקוצר, במטרה למנוע שמיעת תביעות שאין להן סיכוי להצליח. על פי המשפט המקובל, לנתבע יש זכות להעלות הגנות מפני טענות התובע הנובעות מהעסקה שבבסיסה. עם זאת, בית המשפט מבחין בין סוגים שונים של כשלי תמורה, כאשר רק אי שיקול דעת מלא או חלקי משמש טענת הגנה תקפה. במקרה דנן, בית המשפט מוצא כי טענות הנתבע אינן מהוות כשל מוחלט של התחשבות, שכן הן בבעלותן ומשתמשות באינדוקטיבי, נופלות תחת ההגנה של כשל תמורה חלקי. יתר על כן, טענות הנתבע אינן נחשבות קבועות, דבר המחייב הליך ארוך לכימות שלהן ולכן אינן יכולות לשמש כהגנה מפני טענת השטר. בית המשפט מגיע למסקנה כי ההתנגדות חסרת שחר ודינה להידחות, אך לנתבע תינתן רשות להתגונן אם יפקיד את מלוא סכום החוב בקופת בית המשפט תוך 30 יום. הדבר יוביל להעברת התביעה להליך מהיר. לעומת זאת, אם הסכום לא יופקד, ההתנגדות תידחה, והנתבע יישא בהוצאות התובע. ההחלטה מועברת ליועץ המשפטי של הצדדים.