ת"א 1273/07

תקציר

המבקשת, סטודנטית באוניברסיטה המשיבה, הגישה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד האוניברסיטה. הבקשה הוגשה בעקבות החלטת האוניברסיטה לשנות את שיטת גביית התשלומים מהסטודנטים בשנות הלימודים 2005-2007, לה התנגדה העותרת. בעבר גבתה האוניברסיטה שני סוגי תשלומים - דמי שירות עבור שירותים כלליים ודמי רווחה שהועברו לאגודת הסטודנטים. משנת 2005 ואילך, האוניברסיטה שילבה את שני התשלומים לתשלום שירות כולל אחד הנלווה לשכר הלימוד, מבלי לאפשר לסטודנטים לבחור שלא לשלם את דמי הרווחה. בעתירה נטען כי מהלך זה עוגן בהנחיות המנהליות שפורסמו במסגרת תקנות הלימוד, אשר עלו כדי תנאי מפלה בחוזה אחיד והטעיה כלפי תלמידים. הוא תבע פיצוי של 109 ש"ח עבור כל אחת משתי שנות הלימודים לכלל הסטודנטים בתקופה זו, שהאוניברסיטה הפסיקה בעקבות התערבות נציב תלונות הציבור. בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי האוניברסיטה אינה "עוסק" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן וכי חוק החוזים האחידים אינו מקים עילת תביעה עצמאית לטענות העותר. כמו כן, נקבע כי התנהלות האוניברסיטה אינה מהווה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, שכן המידע שנמסר לסטודנטים אינו שגוי. השופטת מתחה ביקורת גם על טענת העותר, וציינה כי דמי הרווחה הועברו לאגודת הסטודנטים ולא נשמרו בידי האוניברסיטה, והעותרת לא הוכיחה כל שימוש פסול בתשלומים אלה. בסופו של דבר נדחתה הבקשה, והעותר חויב לשלם לאוניברסיטה 35,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.