רמ"ש 23128-11-11

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך בין בני זוג גרושים על מכירת דירתם המשותפת. פסק הדין המקורי העדיף את הבעל לשעבר, שהוכרז כזוכה בהליך תמחור, והעניק לו את הזכות לרכוש את חלקו של המבקש בדירה תמורת מחצית מסכום ההצעה הזוכה. עם זאת, ביצוע העסקה התעכב, ועורך דינו של המבקש פנה למנהל ההוצאה לפועל על מנת שיתערב. לאחר מספר דיונים, פסק רשם ההוצאה לפועל לטובת הבעל לשעבר, מה שגרם למבקשת לערער לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בית המשפט לענייני משפחה פסק אף הוא נגד המבקשת, בקובעו כי החלטת רשם ההוצאה לפועל היא סבירה. הדבר הוביל את המבקש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שהיה הגלגול השלישי של התיק. המבקשת טענה כי חוסר תום הלב של הבעל לשעבר ואיחורו בהשלמת העסקה צריכים להשפיע על זכותו לעמוד על זכייתו בתמחור וכי על הכונסים לשאוף למימוש מיטבי של הנכס. עם זאת, שופט בית המשפט העליון קבע כי הסכסוך לא עורר שאלות משפטיות חדשות וכי שתי הערכאות הקודמות דנו די הצורך בעקרונות ובנסיבות המקרה הספציפיות. בהדגישו כי בעלי הדין זכאים לשני דיונים בלבד, דחתה השופטת את בקשת רשות הערעור, ובכך חיזקה את סופיות פסקי הדין הקודמים. המבקש חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪.