בש"פ 7243/22

תקציר

השופט החליט לדחות את הערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי על בסיס ראייתי בתיק. בערעור נטען כי זיהויה של המתלוננת את המערער כיורה אינו אמין, אך השופט שוכנע כי שלושת העדים, שהם המתלוננת ושתי אחיותיה, יכולים לזהות באופן מהימן את המערער כמבצע הפיגוע. כל שלושת העדים הכירו היטב את המערער וזיהו אותו על פי תווי פניו הפיזיים שהיו גלויים לעין למרות ניסיונות ההתחפשות שלו. השופט מצא את עדויותיהם קוהרנטיות ודומות, והעניק אמינות לזיהויים. הם גם אמרו את הדברים זמן קצר לאחר האירוע. השופט גם לא מצא סתירות משמעותיות בעדויות העדים בנוגע למרחק בין היורה למתלונן או כיסוי הפנים של היורה, וכל סתירה בפרטים שוליים נקבעה כלא מהותית. טענות המערער בדבר הליך הזיהוי ומצבם הנפשי של העדים לא נחשבו מהותיות דיין כדי להפריך את הזיהוי. עם תשתית ראייתית חזקה וחומרת העבירה, יחד עם הסיכון הנשקף למתלונן מהמערער והיחסים הקרובים הכרוכים בכך, הסכים השופט עם החלטת בית המשפט המחוזי כי מעצר הוא דרך הפעולה הראויה, כלומר הערעור לא צלח.