ת"א 65691-06-17

תקציר

הבעלים של חלקת קרקע ציבורית, השייכת לעיריית לוד, הגיש תביעה לפינוי ולפינוי הנתבעים מהמקרקעין. הנתבעים טענו כי הובטחה להם הקרקע על ידי העירייה, ולכן תפסו אותה וביצעו בה שיפורים, לרבות הקמת בריכה, ללא רשות הבעלים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת, שכן הנתבעים לא הציגו כל זכות חוקית במקרקעין, והסיגו גבול בנכס. עוד קבע בית המשפט כי טענות הנתבעים בדבר הבטחה שלטונית לא היו מבוססות, וממילא לא עמדו בתנאים הנדרשים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי העירייה לא הסכימה במשתמע להשתלטות הנתבעים על הקרקע, וכי טענת הנתבעים בדבר עיכוב הפינוי אינה קבילה. כמו כן הודגשה חומרת גזל הקרקעות בהלכה היהודית, במיוחד כאשר הקרקע הגזולה היא רכוש הציבור, וכאשר הגזלן הוא מוסד חינוכי. בית המשפט הורה לנתבעים לפנות את הקרקע עד למועד שנקבע, ולשלם לתובע הוצאות משפט בסך 23,400 ₪.