ת"א 13769-06-16

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעים ופוסק לטובתם. הוא מורה לנתבעים להסיר את ידיהם מהמקרקעין שבמחלוקת ולהימנע משימוש או החזקה בהם ללא רשות התובע. בנוסף, בית המשפט מורה להרוס את כל המבנים שבנו הנתבעים על הקרקע ללא הסכמה, והם נדרשים לשאת בהוצאות פינוי הקרקע. לתובע ניתנת רשות להגיש תביעות נפרדות לדמי שימוש הולמים, שכר עבודה ופיצוי בגין כל נזק שייגרם לקרקע. צווים אלה יבוצעו עד ליום 1.1.2024, או שהתובע או רשות מקרקעי ישראל יהיו רשאים לפנות ולהרוס את המבנים על חשבון הנתבעים. ההחלטות נשארות עד למועד זה על מנת לתת לנתבעים הזדמנות לרשום את הקרקע או להגיש בקשה לסעד הצהרתי בעניין הבעלות בבית המשפט המחוזי. אם זה יקרה ובית המשפט המחוזי יפסוק לטובת הנתבעים, ההחלטות הנוכחיות יבוטלו. עוד נקבע בפסק הדין כי לנתבעים אין זכויות בעלות במקרקעין מכוח הסכם הרכישה או תקופת ההתיישנות. גם אם היו מוכרים כבעלים חוקיים, עדיין לא הייתה להם זכות לבנות על הקרקע ללא הסכמת כל השותפים, דבר שלא הוקם. בית המשפט דוחה את טענות הנתבעים בדבר אכיפה בררנית, היעדר יריבות, עילה וחוסר תום לב. על פי הכרעת הדין, הנתבעים פעלו בחוסר תום לב בכך שבנו על קרקע משותפת ללא היתר ובניגוד לצו בית משפט. גם בקשת הנתבעים לפירוק השיתוף במקרקעין נדחית, שכן הם אינם הבעלים של הקרקע.