ת"ד 11082-11-18

תקציר

הנאשמים היו מעורבים בתאונת דרכים בה סטו ימינה והתנגשו ברוכב אופנוע וגרמו להם לחבלות קשות. הדיון התמקד בסיבת הסטייה של הנאשם והאם היא נבעה מנהיגה רשלנית או כתוצאה מפגיעת רכב אחר. הראיות שהוצגו לא היו חד משמעיות, כאשר עד ניטרלי העיד כי לא הייתה סיבה נראית לעין, אך הנאשם התעקש כי חש שתי מכות המעידות על מעורבותו של רכב אחר. תיעוד הווידיאו של האירוע היה באיכות ירודה ולא אישר מגע בין רכבו של הנאשם לבין מונית לבנה שנראתה בסמוך לאירוע. עם זאת, השופט מצא צדק בטענת ההגנה כי ייתכן שהרכב הלבן גרם לתאונה. הם הצביעו על כך שלרכבו של הנאשם הייתה פגיעה בולטת שמאלה-אחורית שיכולה הייתה להיגרם מהרכב הלבן, ולא ניתן לשלול לחלוטין את הסבר ההגנה. השופט קיבל את הטענה כי הנאשם פעל באופן אינסטינקטיבי בתגובה למצב מסוכן שיצר נהג אחר וכי פנייתום החדה ימינה אינה מעידה על רשלנות. בשל ספק סביר סביב רשלנות הנאשם, זיכה אותם השופט מהאישומים. גזר הדין ניתן למרות הפציעות הקשות שנגרמו לרוכב האופנוע, תוך הכרה בכאב הבלתי נתפס שנגרם אך הדגשת הצורך בוודאות במשפטים פליליים.