המ"ש 4794-02-26

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה להארכת מועד להישפט בעבירת מהירות **בית המשפט:** בית משפט השלום לתעבורה בחדרה **מספר תיק:** המ"ש 4794-02-26 **תאריך ההחלטה:** 14.04.2026 **עובדות המקרה:** הבקשה הוגשה על ידי אדוארד עימנילוב, המבקש להאריך את המועד להישפט בגין עבירת נהיגה במהירות מופרזת, שבוצעה בתאריך 15.08.2025. הודעת תשלום הקנס נשלחה בדואר רשום לכתובתו של המבקש, אך חזרה בציון "לא נדרש". המבקש טוען כי לא קיבל את הדו"ח. **המסגרת הנורמטיבית והפסיקה הרלוונטית:** בית המשפט נדרש לבחון את הבקשה לאור הוראות הדין והפסיקה בנוגע להארכת מועד להישפט. באופן כללי, בית המשפט ייעתר לבקשה כאמור אם קיימת "סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי" לאיחור, או אם דחיית הבקשה עלולה לגרום ל"עיוות דין", או מ"נימוקים מיוחדים אחרים". **ניתוח משפטי:** 1. **העדר תשתית עובדתית נתמכת בתצהיר:** * **עיקרון משפטי:** בפסיקה נקבע באופן עקבי כי בקשה להארכת מועד להישפט חייבת להיות מגובה בתצהיר של המבקש, המפרט את העובדות התומכות בטענותיו. * **יישום במקרה זה:** בית המשפט קבע, בהתבסס על פסיקת בתי המשפט המחוזיים (כפי שאושרה אף ברמה העליונה), כי דין הבקשה להידחות כבר בשלב זה בשל העדר תשתית עובדתית התומכת בבקשה. זוהי הלכה מבוססת הדורשת מהמבקש להציג בסיס עובדתי איתן לבקשתו. 2. **חזקת המסירה:** * **עיקרון משפטי:** תקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי (סד"פ) קובעת חזקת מסירה, לפיה הודעה שנשלחה בדואר רשום לכתובתו של הנמען ונמצאה כי לא נמסרה (למשל, בשל "לא נדרש") - נחשבת כמסורה לנמען. חזקה זו מעבירה את הנטל למופקד לזה שמוכיח כי אי-קבלת ההודעה לא הייתה תלויה בו. * **יישום במקרה זה:** * הודעת תשלום הקנס נשלחה בדואר רשום וחזרה בציון "לא נדרש". * מסמך "מעקב משלוחים" שצורף לבקשה, דווקא חיזק את חזקת המסירה, שכן צוין כי הושארו הודעות ונשלחו מסרונים למבקש טרם החזרת דבר הדואר. * הטענה של המבקש כי לא קיבל את הדו"ח אינה גובתה באסמכתא מרשות הדואר, ואין בה כדי לסתור את אישור המסירה. * המבקש לא פנה לסניף הדואר לברר את העניין. * **מסקנה:** המבקש לא הצליח לסתור את חזקת המסירה. לפיכך, הוא נחשב כמי שקיבל את הודעת תשלום הקנס, ונטען כי לא הוכחה הצדקה לאיחור בהגשת הבקשה. הפסיקה המצוטטת (בעפ"ת (מחוזי חיפה) 2047-09-22 סלומן נ' מדינת ישראל, ועפ"ת (מחוזי חיפה) 51171-07-23 אדמס תעשייה ומסחר בע"מ נ' מדינת ישראל) מבהירה כי דיווח "לא נדרש" מחייב את המבקש להוכיח כי האי-קבלת נבעה מנסיבות שאינן תלויות בו, וכי הכחשה בלבד אינה מספיקה. 3. **עיוות דין:** * **עיקרון משפטי:** טענת עיוות דין מחייבת הצגת טעמים ממשיים, הנתמכים בראיות בעלות פוטנציאל ממשי לשנות את התוצאה. הכחשה גרידא של ביצוע העבירה אינה מספיקה. * **יישום במקרה זה:** * כפירתו של המבקש במיוחס לו אינה מקימה כשלעצמה עיוות דין. * טענתו כי האכיפה בוצעה באמצעות מצלמת א/3 אינה מקיימת חשש לעיוות דין באופן המצדיק הארכת מועד. הפסיקה (המובאת במקרה, לרבות רע"פ 4623/19 יובל שובר נ' מדינת ישראל) קובעת כי מצלמות א/3 נחשבות למכשירים מדעיים אמינים למדידת מהירות. * **מסקנה:** לא הוכח חשש לעיוות דין. 4. **נימוקים מיוחדים אחרים:** * **עיקרון משפטי:** בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה מ"נימוקים מיוחדים אחרים", המצדיקים התחשבות חריגה. * **יישום במקרה זה:** בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין, לא מתקיימים נימוקים מיוחדים כאלה. **חידושים משפטיים ודגשים:** * **חשיבות התצהיר:** פסק הדין מדגיש שוב את החשיבות המכרעת של הגשת תצהיר כחלק מבקשה להארכת מועד להישפט. העדר תצהיר מהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה, בהתאם להלכות מנחות. * **פרשנות חזקת המסירה:** ההחלטה מחזקת את הפרשנות המחמירה של חזקת המסירה (תקנה 44א' סד"פ) במקרה של החזרת דואר רשום בציון "לא נדרש". הפסיקה מדגישה כי הנטל להוכיח סיבה שאינה תלויה בנמען הוא כבד, ואין להסתפק בהכחשה בלבד. * **חיזוק מהימנות מצלמות מהירות:** ההתייחסות לפסיקה בנוגע למצלמות א/3 מחזקת את מעמדן כמכשיר מדידה אמין, ומקטינה את הסיכוי שטענות הנוגעות לאופן פעולתן יצדיקו הארכת מועד להישפט. * **הבחנה בין הכחשה לעיוות דין:** פסק הדין מבהיר כי כפירה בעובדות אינה שקולה לעיוות דין. יש להציג תשתית ראייתית בעלת פוטנציאל להשפיע על תוצאת המשפט. **סיכום:** בית המשפט דחה את הבקשה להארכת מועד להישפט, הן בשל העדר תשתית עובדתית נתמכת בתצהיר, והן לגופה, מכיוון שהמבקש לא הצליח לסתור את חזקת המסירה ולא הוכיח קיומה של סיבה מוצדקת לאיחור, עיוות דין, או נימוקים מיוחדים אחרים. ההחלטה משקפת את היישום המחמיר של הכללים הנוגעים לבקשות מסוג זה, בדגש על נטל ההוכחה המוטל על המבקש.