ת"א 41266-10-10

תקציר

הסכסוך נסוב סביב חנות מזון מהיר בצפת שהושכרה על ידי התובע, יצחק בוהניק, מהנתבעים, אורן חמיסה ואחיו מוריס אלקובי. חוזה השכירות, שנחתם ב-2007, כלל זכות סירוב ראשונה לבוהניק לרכוש את החנות אם הבעלים יחליטו למכור אותה. בשנת 2008 מכר אורן את מחצית החנות שלו למוריס מבלי ליידע את בוהניק. בוהניק, שנודע לו על המכירה דרך שמועות, דרש מאורן לכבד את זכות הסירוב הראשונה, אך אורן הכחיש את ההאשמה וטען כי בוהניק סירב בעבר לרכוש את החנות. בית המשפט מצא כי אורן אכן הפר את הסכם השכירות בכך שמכר את חלקו מבלי להציע אותו קודם לבוהניק. זכות הסירוב הראשונה הייתה סעיף משמעותי בחוזה, והפרתה היוותה הפרה יסודית. אלא שמוריס, הבעלים החדש, לא היה מודע לכך שאורן לא פנה לבוהניק בנוגע למכירה והסתמך על עצת אורן ועורך דינו שדי בהודעה בעל פה. לפיכך, לא ניתן להטיל על מוריס את האחריות לגרימת הפרת החוזה. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעתו של בוהניק להחזר ההשקעות שביצע בחנות, שכן ההסכמים בין הצדדים קשרו השקעות אלה לפטור משכירות, ובוהניק לא המציא קבלות על השיפוץ. לסיכום, בית המשפט חייב את אורן לשלם לבוהניק פיצוי בסך 19 אלף שקל בגין הפרת החוזה, שכלל הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההפרה. כל צד יישא בשכר טרחתו. פסק הדין ניתן לטובת התובע, יצחק בוהניק.