ת"א 34481/03

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה כנגד נתבעים 1 עד 4, שהיו מעורבים בתרמית הלוואה, ומורה להם לפרוע את סכום ההלוואה ביחד ולחוד. נאשמים 1 ו-3, שהיו להם בעיות חוב, חברו יחד ופנו למתווך הלוואות במרמה כדי לקבל הלוואה בנקאית באמצעות זיוף מסמכים. המתווך, מר בירס, יחד עם שותפו מר הושמנד, סייעו בהלוואה באמצעות זיוף מסמכים הכוללים אישור זכויות ממינהל מקרקעי ישראל. הבנק, שהעניק את ההלוואה מבלי לערוך בדיקה יסודית, לא היה מודע לשעבודים הקיימים על הנכס. פסק הדין מקבל גם את התביעה נגד עו"ד אליגון, שלא ערך בדיקה ראויה של זכויות המוכרים במינהל מקרקעי ישראל, וחתם על מסמך המאשר היעדר זכויות צד ג'. עו"ד אליגון נושא באחריות לנזק שנגרם לבנק, שהסתמך על אישורו. עם זאת, התביעה נגד מינהל מקרקעי ישראל נדחית, שכן בית המשפט אינו מוצא קשר סיבתי בין התנהלות המינהל לבין הנזק שנגרם לבנק. היעדר מסד נתונים מסודר על ידי המינהל ואי איתור זיוף קודם אינם נחשבים אחראים להונאה הנוכחית, וגם טענות הרשלנות התורמת של הבנק נדחות. הודעת הצד השלישי של עו"ד אליגון נגד המינהל והנתבעים 1 עד 4 מתקבלת באופן חלקי. בית המשפט מורה לנתבעים 1 עד 4 ולעו"ד אליגון לפצות את הבנק על הפסדיו והוצאותיו המשפטיות. בנוסף, הודעת צד ג' של עו"ד אליגון נגד נתבעים 1 ו-4 מתקבלת, ואילו ההודעה נגד נתבע 6 (המינהל) נדחית. כל צד אחראי להוצאות המשפט שלו, כאשר נאשמים 1-4 נושאים בשכר טרחת נאשם 5.