ת"א 3258/00

תקציר

התובעים ביקשו לבטל הסכם פרוצדורלי, אך השופטת דחתה את תביעתם ובמקום זאת פסקה לטובת הנתבעים. הנימוק העיקרי להחלטה זו היה שתביעת התובעים הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. למעלה מ-11 שנים חלפו מאז אושר ההסכם הפרוצדורלי בבית המשפט, והתובעים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לעיכוב. השופט התייחס גם לטענות נוספות שהעלו התובעים ומצא אותן לא משכנעות. הם ניסו בעבר לערער על ההסכם אך לא הצליחו בכל הניסיונות. השופט ציין כי ההסכם הפרוצדורלי קיבל תוקף בערכאות שונות, לרבות בבית המשפט העליון, והוא מגלם את הסכמות הצדדים. טענתם העיקרית של התובעים, לפיה יש לבטל את ההסכם בשל טעות בעת החתימה, לא נתמכה בראיות מספיקות. טענתם כי עורך דינם לשעבר טעה בשנת 1982 לא הוכחה, ולכן ההסכם עומד בעינו. בנוסף, השופטת מתחה ביקורת על התובעים שהעלו טענות עמומות וציינה כי מעמדם של הצדדים ויחסיהם כבר הוכרעו בתיקים קודמים בבית המשפט. ככלל, השופט מצא כי תביעת התובעים חסרת תוחלת והורה להם לשלם את הוצאות המשפט של הנתבעים.