עת"מ 13628-12-12

תקציר

העתירה נסובה סביב שלוש שאלות מרכזיות: חוקיותה של ערבות מחברת ביטוח במסגרת ערבות בנקאית במכרז, תוקפה של הצעה שמחירה נמוך משמעותית מהאומדן, והאם המשיב הזוכה עמד בתנאי הסף לניסיון קודם. בסוגיה הראשונה מצא בית המשפט כי הערבות שניתנה על ידי המשיב תאמה את הוראות רואה החשבון, הזמינות לציבור ולפיכך אינה פוגעת בעקרון השוויון. למרות שבמסמכי המכרז לא נקבעה במפורש ערבות חברת ביטוח, הוראות אלה מורות כי ערבות מחברת ביטוח מקובלת ויש להתייחס אליה באופן שווה לערבות בנקאית. באשר לתמחור ההצעה הזוכה, בית המשפט הכיר בכך שאומדן נמוך משמעותית עלול לעורר חשש ליכולתו של המציע לבצע את הפרויקט. עם זאת, לאחר בדיקה מעמיקה, ועדת המכרזים הגיעה למסקנה סבירה כי המשיבה יכולה לבצע את העבודה למרות המחיר הנמוך. הוועדה ביססה את החלטתה על דיון מפורט עם המשיב וחוות דעת מקצועיות. בנקודה השלישית טען העותר כי המשיב לא עמד בתנאי הסף לניסיון. אולם בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה, שהתבססה על המלצות ותצהירים, הייתה סבירה ובמסגרת מומחיותה המקצועית. הוועדה ערכה בירור והפנתה לחוות דעת של גורמים מקצועיים, שלא הסתייגו מעמידתו של המשיב בדרישות. ככלל, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בהליך קבלת ההחלטות של ועדת המכרזים וקבע כי העתירה מופרכת. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב בכיסוי הוצאותיו של כל משיב, בסך 30,000 ₪.